בפרשת השבוע בהר מזהירה אותנו התורה ומלמדת אותנו כיצד יש לנהוג ביחסים בין אדם לחברו.
"אל תונו איש את אחיו" ומבאר רש"י את דברי הכתוב "בהונאת דברים הכתוב מדבר".

נראה שאין מי שאינו מכיר באופן אישי את התחושה של 'הונאת דברים', אין מי שלא צרוב בליבו מילה שנאמרה או עקיצה ולגלוג שכוונו כלפיו, עד שנחרטו בליבו ונשמתו, ואף העכירו את מצב רוחו, ואף לפעמים שיבשו את אורחות חייו, כך הוא כוחו של דיבור וההונאה שבו, כח עצום ומסוכן שמלווה באיסור דאורייתא.

וכך כותב ספר החינוך באזהרת איסור זה "שורש מצווה זו ידוע, כי הוא לתת שלום בין הבריות, וגודל השלום שבו הברכה מצויה בעולם, וכו' וכמה זירוזין הוזהרנו בזה שלא להכאיב הבריות בשום דבר, ולא לביישם וכו' ". ומוסיף ומדגיש: "וראוי להיזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהי נשמע חירוף לבני אדם כי התורה הקפידה הרבה בהונאת דברים, לפי שהוא דבר קשה מאוד ללב הבריות, והרבה מבני אדם יקפידו עליהם יותר מן הממון".

יש אנשים רבים שיסכימו להפסיד ממון רב, ולא לקבל מילה עוקצת, לעג או לגלוג, וזאת משום שכבודם יקר בעיניהם, והמילה הלא טובה מחלחלת אל נשמתם כארס של נחש.

ומובא עוד בספר החינוך, "שיש ביד הקב"ה מלקויות רבות והוא משמש בהם למי שגורם צער ועוגמת נפש לחברו"

דברים אלו מבהילים ביותר, כל יהודי מתפלל ומתחנן לישועה, להנצל ממחלה ופגע רע, וכאן טמון לנו הסוד להצלחה, להיזהר מלצער או לפגוע בשני!
נשמור על כבודו של חברנו כראוי, נמנע מלצערו או לפגוע בו, ועל ידי כך נזכה להרבות שלום בעולם, וכמו שכתוב, "אין כלי המחזיק ברכה לישראל כמו השלום", ומכוחו של שלום זה נזכה להתברך בכל הברכות והישועות. אמן.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת : 19:03
יציאת השבת : 20:05