בפרשת השבוע ויקהל פקודי, בין שלל ההוראות של הקמת המשכן התורה חוזרת ושונה לנו אזהרתה על שמירת השבת.
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת".
ביאר הגאון הנצי"ב מוולוזין זצ"ל ממה שכתבה התורה "וביום" השביעי ולא כתבה "ויום" השביעי מבואר שאין כוונת התורה לומר שיום השבת בעצמו יהיה קודש, אלא ללמדנו שביום השביעי על אדם להתנהג בצורה נעלה וקדושה יותר מבשאר ימות השבוע, כל אחד לפי ערכו.
בחז"ל ובדברי רבותינו זצוק"ל אנחנו מוצאים שהפליגו בהנהגות האדם בשבת, שלא רק שלא יעשה עבירות בשבת ח"ו, אלא שכל ההנהגה שלו בשבת אף בדברים המותרים, תהיה בצורה יותר נעלה ומקודשת.
כתוב בנביא ישעיה "וכבדתו מעשות דרכך ממצוא חפצך ודבר דבר", וביארו החכמים "וכבדתו" – שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול, "מעשות דרכך" – שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול, "ממצוא חפצך" – חפצך אסורים חפצי שמים מותרים. "ודבר דבר" – שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול.
בספר "פנים יפות" על התורה לבעל ההפלאה כתב לבאר פסוק זה, שלא יהיה דיבורך בחול כדיבורך בשבת, ואין הכוונה רק שלא לדבר דיבורי חול, שאם כן היה לו לומר רק שלא ידבר בשבת דברי חול, אלא הכוונה היא שיקדש את פיו ולשונו בקדושה יתירה ביום שבת קודש, בין בלימוד ובין בתפילה.
רואים אנו את חשיבותה של השבת ומעלתה, כמה יש לייקרה ולכבדה, להיזהר ולהישמר בה חלילה וחס שלא נחללה, וככל שנשמר אותה כראוי ונכבדה, יושפע עלינו שפע של טוב, שפע של ברכה לכל ימי השבוע, בכל מעשה ידנו, וכפי שאנו אומרים בתפילת קבלת שבת "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"!
שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.
יש לשים לב לזמנים – שעון קיץ
כניסת השבת: 18:34
יציאת השבת: 19:33
