בפרשת השבוע כי תצא מדריכה התורה את האדם כיצד לנהוג בעת עבודתו בשדהו. אחד האיסורים שמצווה התורה הוא "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו", והוא האיסור לחרוש בשני מיני בהמה אלו, שור וחמור ביחד, וזאת למרות שמטרת יצירתם היא גם לעבודת האדמה.
ובטעם הציווי נאמרו מספר ביאורים, כאשר המרכזי שבהם הוא כפי שכותב ספר החינוך, "מפני צער בעלי חיים, כי ידוע שיש למיני הבהמות והעופות דאגה לשכון עם שאינן מינן, וכל שכן לעשות עמהן מלאכה".
טעם נוסף כתוב, מאחר והשור מעלה גרה והחמור לא, וכשישמע החמור את השור מעלה גרה, יחשוב הוא כי השור אוכל והוא לא, ויצטער, לכן אסרה התורה את עבודתם המשותפת.
טעם נוסף מובא, מאחר ואין כוחם של השור והחמור שווים, עלול החמור להצטער ולסבול, ודאגה התורה לסבלו, ולכן אסרה פעולה זאת.
בציווי זה נמצאנו למדים, את הרגישות שדרשה התורה מלצער בעלי חיים, את ההתחשבות של התורה בבהמה, כשעומדים יחד חלש מול חזק.
הקב"ה ברא בעולמנו אנשים חזקים וחלשים בטבע ברא חיות חזקות וחלשות בטבע ישנם צמחים חזקים וחלשים, לדעת לשלב את החזק והחלש זוהי עבודה מורכבת וסבוכה.
התורה מצווה אותנו על האיסור לחרוש בשור וחמור יחד, וזאת ללמדנו שאנו צריכים להתחשב בחזק ובחלש, ישנה בעיה לחבר חזק וחלש משום שהחזק ימשוך את החלש ויגרום לו נזק, צריך לחשוב שגם אם אתה חזק ורוצה לעזור לחלש תרד אתה לחולשתו ומשם תעלה אותו לחוזקו ברגישות רבה, אבל אל לך למשוך אותו להיות בחוזקה שלך.
ואם כך הקפידה התורה בבעלי חיים, בוודאי שעלינו כבני אדם, להיזהר ביחסים שבין אדם לחברו, ובפרט בימים אלו של חודש אלול, ימים של רחמים, כשמתקרבים אנו ליום הדין הגדול, בו יחשבו לכל אחד את מעשיו, ויפסקו לו מה יהיה עמו בשנה שתבוא עלינו לטובה, נזכור כשעומד חזק מול חלש, עשיר מול עני, חכם מול שאינו וכד', להתחשב ברגשות האחר, ולא להתנהל איתו כפי כחו של החזק אלא לרדת אליו ולחזקו, ולהתנהל עימו כפי כוחו הוא, ובכך נזכה לעולם מתוקן יותר, ושיתקיים בנו עולם חסד יבנה. אמן.
שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.
כניסת השבת: 18:53
יציאת השבת: 19:52
00
פרסום ממומן: