לקראת חג טו בשבט שיחול ביום ד' מגישה לכם מחלקת הדיאטה של סטודיו סי  תובנות חדשות על פירות יבשים וטריים ומה ביניהם

מעבר לכך שהוא חג וראש השנה לאילנות, גם עבורנו ט"ו בשבט מהווה זמן חגיגה כשבכל המרכולים והשווקים פרוסים לפנינו שלל אגוזים ופירות יבשים במיני צבעים ולמרות מזג האוויר החורפי נוכל למצוא על המדפים פירות קיציים כמו צימוקים, אפרסק, מנגו ועוד.

הסיבה המסורתית בגללה חל שימוש דווקא בפירות יבשים בט"ו בשבט התחיל ממסורת שהנחילו יהודי הגולה, אשר לא היה באפשרותם לשים ידם על פירות טריים מארץ הקודש ועקב העדר יכולת הקירור של פירות טריים, אכלו אותם בצורתם היבשה.

כלומר, פירות יבשים הם בעלי חיי מדף ארוכים בהשוואה לפירות טריים, מה שסייע בעבר לאותם יהודים ליהנות מטעמם של פירות ארץ הקודש ומאפשר לנו היום לאכול מהם בכל עונות השנה בלי קשר לתקופת הגידול, וליהנות מטעמו של פרי מתוק ומרוכז מאוד.

יותר קלוריות, פחות ויטמין C:

בתהליך ייבוש הפירות, מוציאים את הנוזלים מהפרי, והוא מאבד כ-85% ממשקלו, עובדה המקנה לו את המראה המצומק ובהתאם לכך את הטעם העז והמתוק יותר בהשוואה לפרי הטרי, זאת מכיוון שהריכוז של הסוכרים בו גבוה יותר. בדומה לריכוז הסוכרים כך גם ריכוזם של מרכיבים אחרים- ריכוז האשלגן, זרחן, סידן ומגנזיום יהיה גבוה יותר וכך גם כמות הסיבים התזונתיים. לעומת זאת, ויטמין C נכחד כמעט לחלוטין בתהליך הייבוש של הפרי מכיוון שהוא ויטמין מסיס במים. יש לזכור, כי הפרי היבש אינו חף מקלוריות, כאשר נשווה בין 100 גר' פרי טרי ל-100 גר' פרי מיובש נמצא הבדל של פי 5 קלוריות בפרי המיובש וזאת שוב עקב העובדה שהוא חף ממים ולחות.

הסכנה בפירות מיובשים – והפתרון לכך:

כאשר מדובר בפרי הטבעי שרק יובש תכונותיו יטיבו עם בריאותינו, אולם, הנראות של הפירות היבשים פחות מושכת בעיקר כאשר מדובר בצבעו של הפרי, מה שגורם לתעשייה לערוך תיקון לצבע ולהוסיף חומרים כמו גופרית דו זרחתית (E220) בתהליך הייבוש (עשוי לגרום לתגובה אסמטית לאנשים עם מחלות נשימה כרוניות), טרטזין (נאסר לשימוש בארה"ב) ויילו סנסט אשר מבליטים אותו ובכך הופכים את הפרי למושך יותר על המדף אך בריא פחות עבורנו הצרכנים.

לכן, כאשר אתם נתקלים בפירות יבשים כהים יותר דעו, כי דווקא להם לא הוספו חומרים מתקני צבע, ולכן הם עדיפים לנו. דרך נוספת לשיפור הטעם היא הוספת סוכר אשר מצויה כמעט בכל הפירות היבשים אך בעיקר בפאפיה, אננס, קיווי וגם בצימוקים אשר בהם מוסף חומר זיגוג החשוד כגורם מסרטן. גם כאן, חפשו את הפירות ללא תוספת סוכר, גם כך הפרי עצמו מתוק. דרך להוריד את כמות החומרים המשמרים והסוכרים המוספים היא לשטוף את הפירות או להשרות אותם במים רותחים.

יתרונות הפירות המיובשים:

במידה ואכן נעשה בחירה מושכלת ונחליט לבחור את הפירות היבשים אשר לא עברו שינויים ותיסופים כימיים (על ידי קריאה של תוויות המזון), נוכל ליהנות מיתרונותיהם הבריאותיים. העובדה שפירות יבשים מכילים סוכר באופן מרוכז יצרה חשיבה הגיונית כי אכילת פרי מיובש מעלה את כמות הסוכר בדם באופן דרסטי, אולם מחקרים מראים, כי דווקא הפיק בעליית הסוכר בדם היא נמוכה עד בינונית וזאת כנראה עקב העובדה שהוא מכיל כמות רבה של סיבים תזונתיים, תרכובות פנוליות, וטאנינים אשר פועלים גם כאנטי אוקסידנטים אשר מסייעים לנו לשמור על סטאטוס בריאותי תקין.

בנוסף, צריכה של 40 גרם ביום (הנחשבים כשתי מנות פרי) של פירות יבשים מספקת כמות של מעל ל-9% מצריכת הסיבים היומית הנדרשת- כאשר הסיבים ידועים כמסייעים לפעילות מעיים תקינה,  וכ-4% מצריכת האשלגן הנדרשת – כאשר אשלגן ידוע כמסייע בהורדת לחץ דם ובתפקוד לב תקין.

בנוסף לכך, למרות הכמות הקלורית הגבוהה יותר המצויה בפירות יבשים, מחקר אשר השווה בין אנשים הצורכים פירות יבשים בכמות של 1/2 כוס מידי יום לאנשים אשר לא צורכים אותם מצא כי אנשים אשר צרכו פירות יבשים צרכו כמות פחותה של שומנים מוקשים, סוכרים מוספים ואלכוהול.

בנוסף לכך, אפילו נמצא כי הן המשקל והן היקף המותן (אשר מהווה מדד להשמנה מורבידית) היו נמוכים יותר בקרב צורכי הפירות היבשים.

מסקנות: אז מה אפשר לעשות עם כל המידע הזה?

איכלו פירות יבשים, אך גם פירות טריים אשר הם בעלי הרכב שונה מעט מהפירות המיובשים. חפשו את הפירות היבשים האורגניים והטבעיים ותוכלו ליהנות מטעמם ומסגולותיהם הבריאותיים.

זיכרו, כי למרות מתיקותם הגבוהה הם מלאים בסיבים ומינרלים המסייעים לנו לשמור על מצב בריאותי מאוזן ועל סטאטוס משקלי תקין ולכן יש להעדיף אותם על פני ממתקים- כי אין דבר טוב יותר מלאכול את הממתקים של הטבע!

חג שמח!

מאת: שני ששון, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, הרשת הנשית, המובילה בישראל לחיטוב, לעיצוב, לכושר ולהרזיה, www.studioc.co.il, 5045*