"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". בשנים האחרונות התעורר לו דיון סוער לגבי חשיבותו של המסע לפולין. העדויות החיות של ניצולי זוועות השואה הולכות ונעלמות, וכל מה שנותר לנו בני הנוער- דור נושאי לפיד הזיכרון הוא להעביר את אותם הסיפורים הלאה. המסע לפולין הוא מסע מטלטל רגשית והוא פתח בפנינו צוהר לעוד מליוני חפצים ואנשים אשר מספרים סיפור. אין ספק שלולא המסע, רובינו לא היינו שומעים עליהם.
בתאריך ה- 21.11.17 יצאו 64 תלמידי שכבה יב' מלווים בארבעה מורים מלווים לדרך. המסע שלנו לפולין, משלחת מקיף ג' אשדוד, היה בסימן "לכל איש יש שם". כל תלמיד משלחת קיבל שני נרות נשמה ועליהם שמות של נספים.
למדנו את סיפורם של הנספים והדלקנו את הנרות לזכרם במחנות ההשמדה: אושוויץ- בירקנאו, מיידנק וטרבלינקה ובבתי קברות יהודיים. כמו כן, התבקשנו להביא שמות מהבית וערכנו טקס במוזיאון אושוויץ, בו כל תלמיד קרא שם של אדם שנספה בשואה. כולנו נשבענו לזכור. לזכור ולא לשכוח. רגע בלתי נשכח נוסף היה הפגישה עם חסידת אומות עולם פולניה.
מפגש מרגש זה הוכיח לנו מחדש, כי העולם לא מורכב רק מרוע ואנוכיות, אלא האנושות מספקת לנו גם רגעי חמלה ושמחה. במהלך השבוע תיעדנו ביומן המסע שהכנו את הרגעים הטובים ואת הרגעים הקשים, כתבנו קטעי שירה ושמרנו על הכתב ובליבותינו את הזיכרונות ממסע משמעותי זה.
את המסע לפולין, אני ומשלחתי בוודאי לא נשכח.
