200 לייקים על פוסט אחד הוא לא משהו מובן מאליו ואנחנו, כאנשי רשת יודעים להעריך כמות כזו, הפוסטים שנצוד במרחבי הרשת שיעברו את סכום 200 הלייקים יהפכו במדור ״200 פלוס״ לאייטמים מפרגנים.
ענתי כהן:
כמות לייקים בעת כתיבת האייטם: 284
- 212 לייקים
- 58 אהבה
- 14 מדהים
הטקסט של הפוסט:
"תן לי לישון עוד קצת".
הוא זחל מתוך השמיכה החוצה,
ויצא לריצת בוקר הקבועה שלו
כשחזר… אני כבר הייתי בעבודה.
הוא צלצל … "אני בעבודה. עמוסה- משהו דחוף?"
בלילה כשחזרתי הוא כבר ישן,
המנורה במטבח עוד דלקה בשבילי,
סיר פסטה היה מונח על הכיריים. לא אכלתי.
הכנסתי את הסיר למקרר
וגם אני נכנסתי באותה הטמפרטורה למיטה, בלי מקלחת.
העייפות נצחה!
בבוקר הוא העיר אותי בנשיקות קלות
ואני שוב סובבתי ת'גב.
ככה במשך שמונה חודשים
אני לא מקבלת ולא נותנת אהבה…
איבדתי את הזהות שלי והתמסרתי לקריירה.
כאילו שמישהי אחרת השתלטה עלי
והוא רק שומע את הפזמון
"אני בעבודה, עמוסה ולחוצה- משהו דחוף?"
אנחנו כלל לא מדברים.
מתקשרים במשימות.
באחת הפעמים שהוא שלח לי הודעה,
באמצע ישיבת מערכת.
בקשתי מהעובדת שלי שתענה במקומי
"תכתבי לו: אם זה דחוף?"
בערב כשחזרתי הביתה.
בן זוגי המתין לי עם ארוחת ערב, סרט וחיבוק חם שלא נגמר.
הוא חייך אלי ופתאום גם אני אליו.
שאלתי "על מה החגיגה?"
הוא ענה לי "הבנתי משהו בזכות ההודעה שלך היום".
כיווצתי את הגבות ולא הצלחתי להיזכר אפילו מה כתבתי.
הוצאתי את הטלפון מכיס המכנסיים,
נדהמתי לגלות, שהעובדת שלי כתבה משהו שונה ממה שבקשתי.
"אין לי אפשרות לדבר איתך כרגע,
אבל אני מרגישה עד לפה את האהבה שלך כלפיי.
נפגש בערב, נשיקות".
בשניות התמוטטה החומה שאני בעצמי בניתי.
גם אם נדמה לי שהלהבה כבתה,
עלי להיזכר שיש בי להבה אוהבת,
אני רק צריכה למצוא את הדרך לגרום לה לבעור.
צילום: Avi Deree
— עם Chaim Diker.
יש לכם גם אייטם שווה? תייגו אותנו או שלחו קישור ל- [email protected]
