סיפורו של דרבי

סיפורו של דרבי

הצגת הספורט הגדולה ביותר שידעה העיר אשדוד בטח ובטח בשנים האחרונות, הדרבי חזר ובגדול, מעל 4,000 איש הצביעו ברגליים, לא בחינם וללא הזמנות, אמנם בתשלום סמלי של 20 ש״ח אבל לא לשכוח שמדובר בליגה ג׳ בה כל המשחקים הינם ללא תשלום. היום יותר מתמיד מבין כל מי ששאל שאלות וכל מי שהדחיק את האיחוד של אז ולא רצה להבין שכדורגל זה עניין של סמל ויותר מהכלשל צבע. או שאתה אדום או שאתה צהוב.

כל מי שחי בעיר קיבל פלאשבק של 20 שנה, הדיבור בעיר, היריבות ווההקנטות, מה שפעם היה קורה בבתי הקפה קורה עכשיו בפייסבוק, קבוצות האוהדים החזירו ללא ספק עטרה ליושנה כשהביאו ברגליים יותר מפי ארבעה אוהדים למשחק ליגה מאשר לגמר הגביע.

בסופו של יום העם מחליט מה הוא רוצה, בניגוד לזלזול לו זכו מקימי קבוצות האוהדים והטענה כי מדובר בכמה עשרות בודדים של משוגעים לדבר הוקמו הקבוצות וזו כבר הפעם השניה שמגיעים אלפים לדרבי מקומי, אלפים שלא היה להם בית ואיש לא התייחס לזעקתם, היום הם פורחים למרות כל המגבלות, והקשיים, ויש קשיים.

הקבוצות עדיין ״מוחרמות״ לכאורה ע״י צמרת העירייה, יש שיגידו בגלל תהליך ההקמה, יש שיגידו בגלל המובילים המתנגדים פוליטית של הקבוצות משני צידי המתרס אך נראה שבשלב זה לא ממש מתרגשים אלפי האוהדים שהגיעו לאצטדיון היא׳ וצבעו את היציעים בצבעים ברורים אדום וצהוב.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*