נהג חלוקה מאשדוד חטף התקף לב עקב ויכוח עם לקוח. הביטוח הלאומי הכיר בכך כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי הכיר כתאונת עבודה, התקף לב בו לקה נהג משאית חלוקה בן 70, אב ל-6 מאשדוד שהתעצבן על לקוח בעת פריקת סחורה. כך עולה מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעקבות ערעור שהגיש הנהג באמצעות עו"ד יצחק גבאי, לאחר שבהתחלה הביטוח הלאומי דחה את תביעת הנהג בטענה כי מדובר במחלה טבעית. התביעה התקבלה למרות שנהג החלוקה סבל בעבר מטרשת עורקים.
בכתב הערעור נטען, כי בחודש אפריל 2012 נהג המשאית שהועסק במפעל משחקי יצירה באשדוד, סיפק הזמנה גדולה לכלבו גיגי בפתח תקוה ובעל החנות דרש ממנו לטפס עם הסחורה למחסן הממוקם בגובה של כ-20 מדרגות ובהמשך דרש ממנו להוריד שוב את הסחורה ולהעבירה למחסן אחר. נהג החלוקה טען כי כנהג חלוקה עליו לפרוק הסחורה בפתח העסק והתפתח ויכוח סוער שכלל צעקות הדדיות כשבעל החנות מאיים להתלונן עליו אצל סוכן.
כתוצאה מהוויכוח הקשה והמאמץ הפיזי, הנהג חש ברע, החל להזיע, העלה דופק והרגיש כאבים ודקירות בחזה. בעקבות כך החליט להפסיק את פיזור הסחורה ללקוחות נוספים באותו יום ושב לביתו. למחרת בבוקר התייצב לעבודה כרגיל אך לפתע חש שוב כאבים עזים בחזה ונהג המפעל פינה אותו לקופת חולים, שם ביצע בדיקת א.ק.ג ואובחן פרפור פרוזדורים. הנהג פונה בדחיפות לבית חולים קפלן ברחובות שם אושפז ל- 3 ימים במחלקה לטיפול נמרץ בעקבות אוטם שריר הלב.
כשנה לאחר האירוע, המוסד לביטוח לאומי הודיע לנהג כי דחה תביעתו להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה בטענה כי אוטם שריר הלב התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.
עו"ד יצחק גבאי העוסק בדיני נזיקין, טען בבית הדין לענייני עבודה כי נהג החלוקה סבל מטרשת עורקים. עקב האירוע החריג בעבודה, כתוצאה מלחץ נפשי או מאמץ פיזי פתאומי, נגרמה הפרשה מוגברת של אדרנלין שהביאה להתכווצות העורק, לקרע ברובד השומני ולהיווצרות קריש הדם שגרם לאוטם שריר הלב.
נציג הביטוח הלאומי טען בבית הדין כי מדובר בניסיון להעצים אירוע כדי להפוך אותו לתאונת עבודה וכי אין הוכחה לכך שעצבנותו של הנהג הייתה עקב עבודתו.
התובע ובעל החנות וכן נציגי מפעל משחקי יצירה הגישו תצהירים ונחקרו עליהם ובסיום החקירות החליטה השופטת כי אכן הוויכוח הקשה הינו אירוע חריג ומינתה את פרופסור דוד רוט לקבוע את הקשר הסיבתי בין הוויכוח לאירוע הלבבי.
הפרופסור חיזק את טענתיו את עו"ד יצחק גבאי וקבע כי הנהג סבל מטרשת עורקים ומצב זה העמיד אותו בסיכון ללקות באירוע לבבי. המתח הנפשי החריג ו/או המאמץ הגופני החריג היו הטריגר שגרם להופעת האוטם הלבבי ולכן קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו לבין האוטם הלבבי. המומחה קבע כי אלמלא אירוע חריג זה לא היה לוקה באוטם לבבי באותו עיתוי.
בשבוע שעבר בעקבות קביעת המומחה, הביטוח הלאומי חזר בו והחליט להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה. השופטת יעל שהם אנגלברג נתנה תוקף של פסק דין להכרת הביטוח הלאומי באירוע כתאונת עבודה.
בעקבות פסק הדין, נהג המשאית יתייצב לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתקבע שיעור הנכות כתוצאה מאוטם שריר הלב ועל פי כך ייקבעו התגמולים המגיעים לו.
