לתפילות ראש השנה מתלווה תפילה מיוחדת, תפילת ה"תשליך", ומקובל כי לאחר תפילת מנחה, בעיצומו של יום הדין, יוצאים כל מתפללי בית הכנסת אל מקום שבו זורמים מים (מעיין, נחל, ים) ומקיימים תפילה מיוחדת הנקראת "תשליך". המנהג מסמל אקט של טהרה, הזדככות ורצון לשוב בתשובה ולהיפטר מכל החטאים והעוונות, כפי שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם".
לקראת יום הכיפורים, בבית ספר היובל ביקשו להמחיש לתלמידים את משמעות המנהג, להסביר להם על התפילה ומדוע היא מתקיימת בסמוך למקור מים, ובתוך כך ליצור עבורם חוויה מקורית ומעניינת. אמרו ועשו ולפני יום הכיפורים התבקש כל ילד לכתוב על פתק אישי מעשה אחד שעשה, מחשבה אחת שחלפה בראשו ואותם היה רוצה להשליך.
את הפתקים הילדים "השליכו" בים דמיוני שהוכן מ"אלבד" כחול. ה"ים" הדמיוני נמשך לאורך מסדרון בית הספר כמו היה נהר רחב ידיים והילדים נגשו קרוב אליו והשליכו מידיהם את הפתקים.
פנינה ויינשטיין, מנהלת בית הספר, אומרת שכאשר קוראים את נוסח התפילה "…וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" ניתן להבין כי למרות שמדובר במהלך דמיוני הרי שהתנהגותנו ומחשבותינו בעתיד תלויים רק בנו. וכי כולנו יכולים להשליך את כל המחשבות והמעשים הלא ראויים, ולהחליט כי מרגע זה נקפיד על מעשים טובים ומחשבה חיובית. "ידוע שמחשבה יוצרת מציאות!" אומרת היא ומכוונת למאמרי חז"ל המפוזרים לאורך ההיסטוריה התורנית, שקבעו כי "אחר הפעולות נמשכים הלבבות".
