"זה לא מובן מאליו שכולכם כאן שנה אחרי שנה.  לפני 4 שנים התרחש אחד האסונות הגדולים של המדינה והאסון הפרטי שלי. בין רגע הצטרפנו למשפחת השכול, משפחה שאף אחד לא מעוניין להצטרף אליה. הפכתי לאחות שכולה". כך סיפרה  ויקי אלוש, אחותה של מישר טניה לנסקי שנספתה באסון הכרמל.

כזכור טניה ז"ל, בוגרת מחזור 2005 במקיף ה' נספתה באסון הכרמל בשני בדצמבר 2010 א' של חנוכה תשע"א . אוטובוס שהוביל סוהרים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון‏, נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין 40 נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר, נספו. טניה הייתה ביניהם.

כבכל שנה מקיף ה' מארגן טורניר לזכרה בהשתתפות תלמידים וסוהרים כשהשנה הוקרן לראשונה סרט מיוחד לזכרה שהכינו שלושה תלמידים ממגמת תקשורת מכיתה יב 3 שבחרו להנציח את טניה בפרויקט גמר המגמה.

אחותה ויקי שיתפה את התלמידים בסטאטוס שכתב בזמנו השר יאיר לפיד לקראת יום הזיכרון: "הבעיה עם המתים, היא שהם לא מנומסים. הם כל הזמן קופצים לבקר בלי הודעה מוקדמת. הם יכולים להופיע לך פתאום באמצע סרט, או שמישהו יגיד משהו בארוחת ערב או בעבודה ופתאום אתה נחנק. אתה נוסע במכונית, שיר מתחיל ברדיו ויחד איתו מתחילות לרוץ לך תמונות. זה מסוכן לנהוג כשהמת שלך יושב בינך לבין הדרך. עדיף לעצור בצד, לבכות להתרעננות".

סיון רט הרכזת החברתית במקיף ה' סיפרה כי לטניה "היו תכניות לחיות. את היית הרוח החיה בכל מקום. היום אנו לא מרכינים ראש לזכרך. היום אנו מרימים ראש בגאווה לגבורתך ולגבורת חברייך לשירות בתי הסוהר. אנחנו בוחרים לזכור את חייך ולא את מותך".