לשנית רויטמן (32) מראשון לציון יש ג'וב חלומי באשדוד- היא הספורט- תרפיסטית של קבוצת הגברים בליגת העל בכדורסל- מכבי אשדוד באר טוביה, עושה מה שהיא הכי אוהבת, מטיילת ברחבי הארץ והעולם ורגע לפני שהעונה נגמרת, נפגשנו איתה לראיון. בואו להכיר
חוץ מהנסיעות שהיא עשתה בשנה האחרונה מפתח תקווה (רק לאחרונה עברה להתגורר בראשל"צ) לאשדוד מידי יום, שקצת עייפו אותה (בעיקר מאז שנכנסה להריון) לשנית רויטמן אין תלונות לגבי העבודה שלה. מידי יום היא מגיעה לאימונים באולם הספורט במקיף ז'- היכל הקריה באשדוד, עושה טיפולים כשעה וחצי לפני האימון, חימום חבישות, טיפולי שיקום מפציעות ועוד, נמצאת איתם יחד במהלך האימון ולאחריו, במשחק הבית והחוץ וחוזרת לביתה.
מה ההבדל בין ספורט- תרפיסטית לרופא הקבוצה? מהם גבולות האחריות שלך?
"הרופא מגיע כפעם בשבוע, אני נמצאת איתם בקשר רציף ויומיומי. מעבר לטיפולים לפני ואחרי אימון או במהלכו ,זה גם התקשורת היום יומית עם השחקנים לגבי כל מצב רפואי גם אם מדובר בשפעת ולהפנות אותם לגורם המתאים, לרבות קביעת תורים עבורם העברת המידע הרפואי לרופא והנהלת הקבוצה ועוד וכמובן- לדאוג לציוד רפואי זמין כל הזמן. במקרים של שיקום אחרי ניתוח מצריך טיפול ארוך יותר מעשר דקות לפני אימון… הרבה פעמים הם מגיעים אליי להשלמה של הטיפולים שהם עושים מעבר. יש דרגות של פציעות מסוימות שאני יכולה להעביר אבל בשעות 'פרטיות'. ביום יום הם באים אליי ואני מקיימת מעקב- אחרי כל משחק אני מדברת עם כל אחד מהשחקנים, מבררת לגבי מצבם הרפואי ובמידה ויש צורך מטפלת או מעבירה להמשך טיפול".
איך הגעת לחיבור למקצוע?
"תמיד הייתי בתחום הספורט, מגיל חמש בערך, שיחקתי כדורסל בתיכון והתאמנתי בטניס (הייתי גם מאמנת), מדריכת כושר גופני בצבא ולאחר מכן מדריכת חדר כושר. העברתי הרבה אימונים אישיים וחשתי שחסר לי ידע לגבי כיצד אני יכולה לעזור למתאמנים שיש להם פציעות או כאבים כאלה ואחרים. הבנתי שמתיחות לא תמיד מספיקות ולכן יצאתי ללמוד, אני תמיד אוהבת לפתור בעיות".
מה למדת?
"למדתי רפואה סינית בהתחלה- הרפואה המשלימה היא גם הרפואה המונעת וגם היחידה שמטפלת בגוף ובנפש ביחד. יש תמיד סיבה לכך שאיבר כזה או אחר נפצע והטיפול לגבי פציעות קשור למצב נפשי, בדרך כלל. כששואלים שחקנים או בכלל אנשים לגבי פציעות לרוב יש שם משהו רגשי/ נפשי מאחורי הפציעה. כמו כן, למדתי ספורט תרפיה, שיקום פציעות ספורט וכאב ועוד כל מיני קורסים שתומכים בזה".
מה מיוחד בעבודת ספורט תרפיסט?
"ספורט תרפיה זה בעצם מניעת פציעות ספורט ועזרה בשיקום הפצוע לחזרה לפעילות מלאה, אמנם זו בעיקר עבודה פיזית אך כמובן שיש כאן גם פן פסיכולוגי. השחקנים היו בעצמם מעט סקפטיים בהתחלה ולא הבינו מה הקשר בין מחט ביד לכאב בברך אבל עם הזמן כשהם ראו תוצאות הם התחילו להבין וליהנות מהתוצאות המעולות של סוג הטיפול הזה".
חששת שמא יהיו מצבים "לא נעימים" בעבודה מול השחקנים כאישה יחידה בקבוצה?
למען האמת חששתי מעט בהתחלה אולם גיליתי צוות מעולה, איכותי ומקצועי. הייתה תקרית אחת עם שחקן שעזב שכן היה זורק משפטים כמו: "אני אוהב בחורות עם גוף כמו שלך", ועוד כל מיני הערות… אבל לא שיתפתי פעולה והבהרתי לו שזה לא לעניין ההערות האלה ולמזלי זה לא החמיר ובסופו של דבר הוא גם עזב דיי מהר את הקבוצה".
איך קיבלת את הג'וב? יש הרבה נשים בתחום?
"אני יודעת על אישה אחת בקבוצה של "גליל". יש קבוצות שיש להם יותר מספורט תרפיסט אחד. ככל שיש תקציב יותר גדול אני מניחה שיש יותר מטפלים. התעקשתי להגיע לעבוד מול קבוצת כדורסל… התחלתי להגיע למשחקים (נס ציונה בעיקר)… כולם אמרו שאין מצב שאקבל את העבודה הזו בלי קשרים- גם כי אני אישה וגם כי אני ספורט- תרפיסטית ולא פיזיותרפיסטית (בעיקר פיזיותרפיסטים אמרו לי את זה) ובסוף השגתי אותה ללא קשרים וללא שום דבר. פשוט פניתי לאנשים שעובדים שם, עברתי כ 2- 3 ראיונות והתקבלתי" .
הג'וב הזה נשמע לא קל בכלל… מה הכי קשה?
"הרבה פעמים לאחר ששחקן נפצע יש דילמה לגבי מתי זה הזמן הנכון לתת לו לחזור להתאמן/ לשחק ומתי להגביל אותו ולעמוד על שלי כנגד כל הלחצים מסביב. לא אחת היו מקרים של דילמות קשות וחששות, בעיקר באמצע עונה, כשיש המון ציפיות גם מהמאמן וגם מהשחקנים. מעבר לזה, הלו"ז הלא קבוע שכולל עבודה בחגים ושבתות. אישית, בתקופה האחרונה היה קשה, בעיקר בתחילת ההריון, הייתי מוצאת עצמי בדרך לאימונים עוצרת להקיא בצד הדרך, היו לי בחילות כל היום ולא יכולתי לספר או למצוא מחליף כמעט כי בתחום הזה נורא קשה למצוא מחליפים, היה קשה פיזית לעבוד ולעמוד על הרגליים. בנוסף הרגשתי רע בימים שכן נעדרתי על זה שאני לא שם בשבילם אבל פשוט הייתי גמורה בבית או שהייתי חייבת ללכת לכל מיני בדיקות".
איך העבודה עם המאמנים מול יונתן אלון ומאיר טפירו?
"זה לא רק איתם זה עם כל הקבוצה- היחסים מקצועיים כמעט לגמרי. כמובן שמידי פעם אנחנו נפגשים ויושבים לקפה או ארוחה. בגדול זו עבודה וכמובן שנוצרות חברויות, עם זאת בענף כמו כדורסל כשיש תחלופה יחסית גבוהה של שחקנים ה"פרידות" לרוב פחות דרמטיות חוץ מעכשיו בסוף העונה שזה באמת נגמר, עצוב לי ממש להיפרד מהשחקנים שהיו נוכחים במהלך רוב העונה (למרות שרוב הסיכויים שאת רובם עוד אראה ואטפל בהם אבל עדיין…זה לא בתדירות כזו). נקשרתי מאוד למרות שניסיתי להימנע מזה.".
אז גם הריון וגם סיום העונה. מה התוכניות הלאה?
"במקביל לעבודה עם הקבוצה, עבדתי כל העת באופן פרטי בקליניקה פרטית שאני מנהלת ומתכוונת להרחיב את הפעילות שלי שם לאחר שאהפוך לאמא שכן יהיה קשה יותר להתנייע. עכשיו, עם תום העונה, יהיה לי יותר זמן לטפל ולעזור לשאר האוכלוסייה. כמו כן יש הרבה שחקנים שמגיעים אליי לטיפולים באופן פרטי שכן יש טיפולים שלוקחים יותר זמן ודורשים הרבה יותר השקעה ומאוד קשה לטפל במישהו במקביל לעוד שחקנים באופן מעמיק".
צילום: חן בוקר
