בפרשת השבוע בהר – בחוקותי לפני שהתורה מבטיחה לנו את הברכות המרובות להם יזכו עם ישראל מכח שמירת התורה והמצוות, מזהירה היא אותנו כיצד לנהוג בין אדם לחבירו.

ואחד הדברים עליהם אנו מוזהרים היא, צער האחר. "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני ה' אלהיכם".

ובגמרא מבואר שהפסוק מדבר על אונאת דברים, ומבארת הגמרא מהי אונאת דברים: "הא כיצד, אם היה בעל תשובה, אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם היה בן גרים, אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך, אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו, פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה".
וממשיכה הגמרא לבאר כמה חמורה היא אונאת דברים: "א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו ויראת מאלקיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלקיך, ור' אליעזר אמר, זה בגופו וזה בממונו, רבי שמואל בר נחמני אמר, זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון."
אם הונה את חבירו בממון, הוא יכול להחזיר לו את הממון, אבל אם פגע בחבירו, אין לו אפשרות להחזיר לחבירו על הפגיעה.

אמרו חז"ל: "המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא", ועוד הוסיפו: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים."

והנה בהשקפה ראשונה נראה שלומדים מכאן דבר הלכה, שצריך אדם להפיל עצמו להריגה ולא להלבין פני חבירו ברבים, ואם כך ,יש לדקדק בלשון חז"ל שאמרו" נח לו לאדם "– למה לא אמרו" צריך אדם להפיל", או" חייב אדם"?

אלא מכאן הוכיח הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל, שלא הלכה חידשו לנו חז"ל, אלא עצה טובה אמרו בזה, שהאדם צריך להשכיל ולחוש את עומק ההרגשה של רציחה שיש בהלבנת פני חבירו, עד כדי שנח יהיה לו יותר ליפול בכבשן האש מלהלבין פני חבירו ברבים!

כך לימדונו חז"ל, שהלבנת פני חבירו ברבים הוא ככבשן אש ממש, וגדולה יותר מן האש הגשמית, עד שממילא נח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש – שהיא אש קטנה, לעומת האש הגדולה של הלבנת פני חבירו ברבים!

נזהר מאוד בכבוד חברנו, נזהר מלפגוע, לדבר, או לבזות את חברנו ובעיקר מלהלבין פניו, אדרבה נכבד את חברנו כראוי, נדבר טוב על האחר, נראה את חברנו בעין טובה, נראה במעלותיו של האחר ולא בחסרונו, נשמר ונקיים את התורה והמצוות, ובזכות זה נזכה שיתקיימו בנו הברכות המובטחות בפרשת השבוע, "ונתתי גשמכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה וכו' ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם".

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 19:12
יציאת השבת: 20:15

לעלוי נשמת המתנדב היקר אפרים גדסי ז"ל בן הרב אברהם הי"ו.
ולעלוי נשמת היקר באדם אהוב הבריות שלמה בן רחל גריאני ז"ל.