הרבה זמן לא חווינו באשדוד מסיבת עיתונאים ה מתוקשרת שעניינה המרכזי הוא תערוכה. טוב, לא מדובר בעוד תערוכה אלא תערוכה שנוגעת בפרי האסור… השד העדתי. מוזיאון אשדוד לאמנות מצליח להפתיע אפילו את הבוהמה התל אביבית ואת כל ערוצי התקשורת שהגיעו לסקר את מסיבת העיתונאים שכללה פאנל מיתולוגי של שלל אייקוני תרבות מזרחית לצד כוכבי המוזיקה ים-תיכונית של היום.

בפאנל הדוברים ישבו: ד״ר יחיאל לסרי, שמעון פרנס, לירון עמרם, ריימונד אבקסיס, אליצור ראובני, יהודה קיסר, משה מזרחי, אמנון וגילי ארגוב –אחיו ובנו של 'המלך' המיתולוגי של הזמר המזרחי הלא הוא זוהר ארגוב ז"ל ונסרין קדרי

לדבריה של נעמי אדר הופמן, המשנה למנכ"ל החברה העירונית והממונה על מוסדות האמנות בעיר אשדוד, "המוזיקה כמשאב תרבות ראשוני עומדת במוקד התערוכה, שהיא במידה רבה ניסיון מחקרי חלוצי, כוללת ספר שהינו פרי מחקר מתמשך ומתווה את ערוצי ההשפעה על התהוות וההתפתחות של מוזיקה זו שברדאר של מנגנוני התרבות ההגמונית ומנסחי הישראליות המתהווה סומנה כז'אנר מוזיקלי נפרד, מודר ומודחק. התערוכה מהווה עבורנו המשך ישיר וטבעי למהלך המתנסח במוזיאון אשדוד לאמנות בשנים האחרונות כמוזיאון המאופיין בבחינה מתמדת של סוגיות הנוגעות לזהות מקומית על רקע אופייה הייחודי של העיר אשדוד- כעיר מהגרים ים תיכונית רב תרבותית."

הגב׳ נעמי אדר הופמן פותחת את מסיבת העיתונאים

ביום חמישי, 8 ביוני 2017, תיפתח במוזיאון אשדוד לאמנות התערוכה זמר בודד הוא הלב, המגוללת את סיפורה של המוזיקה המזרחית בארץ מאז קום המדינה ועד פריצתה לזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית בסוף שנות ה-90. התערוכה בנויה כסיפור, המתפתח בסדר כרונולוגי הַחל בהגירתם לישראל של מוזיקאים בעלי שיעור קומה מארצות מוסלמיות בשנות ה-50 למאה ה-20, ועד רגע שבירתה של "תקרת הזכוכית" של תעשיית מוזיקה זו, עם הצלחתו המטאורית של אייל גולן.

בעשורים הראשונים למדינה לא ניתן למוזיקה המזרחית מקום ראוי בנוף התרבות הרשמית, וסיפורה משקף במידה רבה את זה של ציבור מאזינים רחב, שקולו הודר מן השיח הציבורי. התערוכה אינה מבקשת להגדיר "מוזיקה מזרחית" אלא להצביע על כמה מן ההיסטוריות והמיתולוגיות הבונות אותה. לשם כך היא יוצאת למסע בין תופעות מוזיקליות ייחודיות ובין דמויות מפתח בפנתיאון המוזיקה המזרחית: מְבצעים ונגנים, מלחינים ומְעבדים, מפיקים ומועדונים. כל אחד מן האנשים והמקומות האלה מוסיף אבן לפסיפס מפואר, שהניע את הקול המוזיקלי המזרחי מן השוליים אל המרכז.

זמר בודד הוא הלב מצביעה על חשיבותה של המוזיקה המזרחית לסיפור הכללי של התרבות הישראלית, כשדה שמלכתחילה שילב "גבוה" ו"נמוך", מסורתי וחדשני, פיוט ופופ. בימים שבהם ישראל מדברת רב-תרבותיות אך נעה בעקביות לעֵבר הפרדה ובידול, מוזיקה מזרחית על שלל גוניה מסמנת אפשרות ליצירה של "גם וגם". במובן זה היא מהווה ביטוי של ים-תיכוניות עשירה, המושתתת על חליפין בין תרבויות.

ברוח זו מוצגים בתערוכה, בלי היררכיה, קטעי ארכיון ופריטי פופ וממורביליה, לצד יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים. עטיפות התקליטים והתקליטונים, הכּרזות, כלי הנגינה וקטעי הווידיאו הנראים ונשמעים בה הם כמו גלויות, שהצופים מוזמנים לצרף זו לזו להרכבת סיפורים אפשריים. בתערוכה מציגים, כאמור, גם אמנים חזותיים, המתחקים אחר גיבורי התרבות שאבדו לדור הוריהם ולהם-עצמם ובתוך כך שבים ומוצאים במוזיקה תרבות עשירה שנדחקה הצִדה. המוזיקה והסיפורים הקשורים בה הם בעבורם מקור לרגש עמוק ויסוד לביקורת חברתית, הנחוצה כל כך בתהליך של ניסוח הזהות הישראלית. זמר בודד הוא הלב מבקשת לעשות צדק עם נכסי התרבות המוזיקליים המגוונים הללו. סיפור ההדרה של ראשית הדרך הופך בתערוכה לסיפור הצלחה, כמהלך שכיום נוכח כל כך בשדה התרבות הישראלית.

ניסיון מחקרי חלוצי זה, הכולל תערוכה וקטלוג רחב-היקף, יפתח את אירועי פסטיבל מדיטרנה לתרבות ים-תיכונית, שייתקיים זו השנה החמישית במשכן לאמנויות הבמה, אשדוד, הסמוך למוזיאון.

את התערוכה אוצר ערן ליטוין, עורך מוזיקה בקול ישראל, אוצר ואספן, שעוסק בתיעוד ובמחקר של המוזיקה הישראלית.