אלישע לוי חזר הביתה עם נשימה בריאות לאחר המעשה של ערן זהבי, הרי כל הפוקוס התמקד בשחקן שהתנהג ברשלנות ובחוסר בגרות להחריד. אבל בואו נעזוב את זה בצד, המעשה שעשה זהבי זה על קצה המזלג מבחינתי. ההתבטאות לאחר המשחק כאשר זהבי אמור להתפקס על עצמו מחדר ההלבשה ולא להתנהג בפזיזות, דאג לומר לכל העיתונים שחיכו לפירורים " 40 שנה לא עלינו וגם עוד 40 שנה לא נעלה".

כל הכבוד קפיטן, אלו באמת מילים שהיינו צריכים לשמוע ממנהיג הנבחרת, משחקן שנתלו תקוות רבות כלפיו לאורך כמה קמפיינים. דווקא כאן הנורה האדומה חייבת להידלק ולבדוק היטב את דבריו של זהבי, שלאחר דבריו לא ידע איך לצאת מזה וכשנשאל למה התכוון הוא ישר התנער ואמר דברים כלליים כמו "ההתנהלות". אם כך אדון זהבי אתה לא מחדש לנו דבר, נבחרת ישראל היא כבר לא המקום שאליו אנו אומרים שזוהי זכות להגיע, כמו הצבא.

הנבחרת מבחינת המון גורמים בין אם זה הקהל, השחקנים ואפילו הצוות המקצועי, יודעים בעצמם שהופעה בנבחרת זהו רק סימון וי לקריירה, לא יותר מלייצג מדינה שלמה שתולה תקוות בניסים. אנחנו מדינה גדולה עם פה גדול, יודעים לומר את הכל ולצעוק את זה, אך אף פעם לא הסתכלנו פנימה כדי להבין שנבחרת ישראל היא בלי אמא ואבא, אין באמת מתווה ואכפתיות, כשיו"ר ההתאחדות לא דרך  מימיו במגרשי הכדורגל, כאשר אנחנו הופכים לצרי אופק בנושא הקידום הכדורגל כאן, אל תצפו שמשהו כאן ישתנה. ובטח לא בקרוב.

זריקת סרט הקפטן? נו באמת, הבנאדם זרק לכם גלגל הצלה מול העיניים, הראה לכם שלא אכפת לאף אחד מהקהל, מאלה שיושבים בבית, הוא הציג מראה גדולה שבה רואים חוסר תאבון. יום לאחר מכן הכל הופך כרגיל, כמו כל דבר בחיים, והמאמן "הדגול" שעמד על הכסא החם עד לפני רגע כבר דאג לשחרר הצהרה שאפשר לנצח את איטליה.

מאמן שמציב שחקן בדמותו של ״מרואן קבהא״ שעל פי שני משחקים בלבד בליגת האלופות הפך לשחקן הרכב בלי לעשות ניסוי כלים לפניי. אך אלישע הוא בורג קטן במערכת הכל כך עצובה של נבחרת ישראל, הוא לא אשם שההישג הגדול שלו זה להשאיר את בית שאן בליגה.

ואם אתם שואלים אותי? תנו לילדים לשחק, להקפיץ כמה שחקנים מנבחרת הנוער שיתנו לנו קצת הנאה בעיינים, הרי ציפיות לא היו לנו וגם לא יהיו, בטח אחרי דבריו של הקפטן לשעבר. כשרון לא חסר בנבחרת הצעירה. הילדים הללו לא יושבים על חוזה שמן, לא מפחדים מפציעה שתוביל אותם לשחקני ספסל בקבוצתם, הם נערים שיתנו את כל כולם למען הנבחרת ולאלה שיושבים ביציע, כי הרי מה יש לנו להפסיד?..