קבלו תרחיש: ״צעירים חילוניים נכנסו בערב שבת לרובע ז׳, פרצו את המחסומים ונסעו ברחבי הרובע החרדי כשחלונות הרכבים פתוחים ומוסיקת מועדונים מתנגנת בקולי קולות. תושבי הרובע ההמומים החלו להשליך אבנים וחפצים שונים לעבר הרכבים הנוסעים, רכב אחד נפגע, איבד את השליטה והתנגש חזיתית בגדר הפרדה, לא לפני שדרס 2 ילדים. ברכב היו 4 צעירים, 2 נפצעו באורח בינוני, אחד פצוע קל והאחרון בינוני, פרמדיקים שהגיעו למקום פינו את הנפגעים כולל 2 הילדים שנדרסו, פונו לבית החולים אסותא באשדוד״.
אם הכותרת והמקרה נראים לכם דמיוניים תחשבו טוב שוב פעם, ההתחרדות בעיר נמצאת במצב רתיחה, מקרים כמו אלה המתוארים למעלה הפכו מזמן את שעון החול והתארגנויות חילוניות בסגנון ״תג מחיר״ נושמות וחיות הן בקבוצות סגורות ברשתות החברתיות והן במפגשים פיזיים, הרעיון של פעולה נגדית של כפיה צץ ועולה שוב ושוב.
רגע לפני ההפגנה הגדולה, רגע לפני שנגיע אל נקודת האל חזור הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית הגיע הזמן לחשוב יחד על פיתרון, כל נגיסה בשבת החילונית מגדילה את הלהבה בדרך אל הקיטוב הבלתי נמנע. ״זה עניין של זמן״ אומרים מביני עניין, דמוגרפית, אין ספק שהם צודקים, אך אם נגיע לא מוכנים, צפויה בארץ בכלל ובאשדוד בפרט בעיה גדולה ש״מלחמת אחים״ היא לא דמיונית כתיאור.
הרצון לכפות עוד ועוד תוך ניצול העובדה שהכח הפוליטי עובד לטובתם מביא מקרים לא הגיוניים כמו סגירת מתחם ה–״ביג פאשן״ בשבת ושבירת הסטטוס קוו של הכדורגל בשבת. אין רווח ממשי או דאגה לקהילה הדתית בהחלטות אלו, הרעיון שהחרדים נמצאים בבתי הכנסת שלהם בשבת ומחזיקים משם בשלט את כל העיר אשדוד לא יכול להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.
למעט הגוש החרדי, אשדוד זו עיר מסורתית אך חלק לא מבוטל ממנה, הינו חילוני מובהק, הגוש הלא מבוטל שהגיע מחבר העמים והדור הצעיר שלא מתחבר לדת מוצא את עצמו בעיר סגורה בשבת ללא מענה, זוגות צעירים עם ילדים שעובדים כל השבוע ושבת זה היום היחיד בו יש להם את הפנאי להיות על ילדיהם לא מוצאים תעסוקה ופעילות ומוצאים את עצמם יוצאים מהעיר בכל שבת.
הגיע הזמן להנמיך את הלהבות, לאמץ את המשפט ״חיה ותן לחיות״ ושהפוליטיקאים החרדים יעשו את המלחמות הנכונות, במקום להתעסק ב״ביג פאשן״, ״סטאר סנטר״ וכמה פיצוציות ולשלוח אנשים שיזכירו לנו ש״שבת היום״, שיתעסקו ברווחת קהילתם, בעוני ובשיפור חזות הרובעים, בניית מתנ״סים וספריות, שיקיימו את אורח חייהם כמו שהם רוצים ואוהבים, אף אחד לא מתכוון לכפות עליהם כלום, הם יהיו חייבים להבין שבשנת 2018 העולם השתנה, וכל נסיון להחזיר את השעון אחורה בזמן יהיה בסופו של דבר בעוכריהם, זה לא יחזיק מים וזה לא יעצור את הקידמה.
לכן, זוהי פניה למנהיגי הקהילות להפיץ צו 8, צו הקורא להידברות, צו הקורא להגיע לפשרות שמקובלות על כל הצדדים, להפסיק להיכנס לטריטוריות ולקחת את סולם השלום והערבות ההדדית כדי לרדת מהעצים הגבוהים, להילחם רק מלחמות צודקות. חרמות ושנאה יביאו עימותים, עימותים יביאו מלחמות ובמלחמה כמו במלחמה… אין מנצחים!
שתהיה לכולנו שנת סבלנות, סובלנות, כבוד הדדי ומרחב מחיה, איש איש ואורחות חייו איש איש ואמונתו, יש מקום לכולם.
שבת של שלום… אמיתי
סקר – מה אתם חושבים? יסגרו העסקים או שלא
