נהוג בראשון לכל חודש אפריל למתוח את הגולשים עם סקופ הזוי שנראה ונשמע כמו ידיעה מרעישה ובסוף היום להודיע שזו מתיחה של אחד באפריל. זה נחמד ואולי משעשע אבל מתחיל להיות בנאלי כשזה חוזר מדי שנה.
השנה החלטנו לא למתוח, האחת מהסיבה שציינו קודם, הבנאליות והשניה כי המציאות האשדודית חזקה מכל דמיון. דברים לא הגיוניים קרו פה ודברים הגיוניים לא קורים.
העיר אשדוד נמצאת חצי לפני מערכת בחירות מוניציפאלית שככל הנראה הולכת להיות סוערת במיוחד. רעש גדול היה סביב חוק המרכולים, אלפים יצאו לכיכרות ואלפים נוספים תמכו מהמקום הנפוץ והמוכר לרובנו… מהספה בבית.
הרבה מאוד אנשים ישקיעו הרבה מאוד מאמצים, אמצעים ואנרגיות כדי להיות אלה שאולי ייכנסו למועצת העיר. הרבה מאוד אנשים יישארו ככל הנראה עם חובות כספיים. מעט מאוד אנשים ינסו לשים את האגו בצד וינסו לייצר חיבורים פוליטיים שיגדילו את סיכוייהם לצלוח את המערכה עם מקסימום סיכוי להשפיע ומינימום סיכון לאובדן קולות משמעותי ולא מעט כסף.
הרבה מאוד אנשים יקטרו שהחרדים הם אלה שקובעים מי יהיה ראש העיר ושהעיר מתחרדת. יותר אנשים יזעמו על המקלדת במשך כמה חודשים ויגידו את כל מה ואת מי שהם פחות אוהבים ועם מה הם פחות מסכימים, ובעיקר מה הם היו רוצים שיקרה כאן… אבל, ביום הבחירות הם יעדיפו לצאת למנגל או להגיד ש״כולם אותו דבר״ והקול שלהם רחוק מלשנות מציאות… ולא יבואו להצביע.
אז במקום לחפש כותרות כוזבות וסקופים היינו מאוד שמחים לבשר ביום שאחרי, שאשדוד יצאה להצביע באחוזים מדהימים, מעל 90%, שכל המפלגות הקטנות התאחדו לגושים גדולים ורוב הציבור יזכה לייצוג הולם והמועצה תשקף כמראה את אזרחי העיר אשדוד מה שהיום קשה מאוד להגיד.
