לפני כמה שנים עלתה יוזמה להפיק טקס זיכרון מיוחד עבור ציבור העובדים ולהנחיל את מצוות "יזכור" לכולם. יוזמה זו הפכה כבר למסורת ארגונית קבועה, המנחילה לעובדים ערכים של שימור הזיכרון והנצחת השואה אשר פקד את העולם היהודי במלחמת העולם השנייה והשמידה שליש מהעם. את הטקס מפיק אגף האירועים ובכל שנה מינהל אחר בעירייה מנהל את הטקס.
השנה היו אלה עובדי המינהל הכללי ובשילוב להקת הגדוד העברי בניהולו האומנותי של יוסי עטר, הם הפיקו טקס מרשים שעמד בסימן בני משפחה ניצולים אשר שרדו את השואה וחיים בינינו. עובדי המינהל, כצאצאים לניצולי שואה, הביאו סיפורים אישיים של מאבק והישרדות של סבים, הורים וילדים אשר הצליחו לגבור על הכל ושרדו.
הטקס נפתח בעדויות של עובדים ושל הורים של עובדים, אשר סיפרו על הבית ותיארו איך זה לגדול במשפחה לניצולי שואה. סיפורים אישיים על בני משפחה שנקרעו מהורים ומאחים ומשאר בני המשפחה ובדרך לא דרך שרדו, הגיעו ארצה ובנו כאן בית. תיאור הדברים כפי שנחשפו בטקס היו סיפור הניצחון האישי שלהם על הצורר הנאצי וכשהם רואים נכדים ונינים הם יודעים שלכל הסבל האישי ולמחיר הכבד היו תוצאות של ניצחון.
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי נשא דברים ועמד על כח ההישרדות של הניצולים והיכולת שלהם לקום מאפר הכבשן ולשוב ולהיבנות בארץ ישראל. "אנו זוכרים את הנספים אך מאירים את פועלם של השורדים" אמר והעלה על נס את תרומתם של ניצולי השואה לתקומת העם בעת החדשה. כמו כן הוא הציג את מפעל ההנצחה שייסד 'יד ושם', "לכל איש יש שם", והדגיש כי אנו חייבים להשיב לקורבנות השואה את זהותם האנושית, ולהמחיש לדורות הבאים ולעולם כולו כי אחרי המספרים הבלתי נתפסים, שישה מיליון יהודים, עומדים בני אדם.
לאחר מסכת שהכינו העובדים, קטעי קריאה, אמירת פרק תהילים וקדיש, עלו ניצולי שואה והדליקו נרות זיכרון לזכר בני משפחה שנספו. עובדי העירייה הביעו הערכה ותודה למפיקי האירוע המכונן והודו לחבריהם על בחירת הנושא שליווה את הטקס ועל ההפקה המרשימה. בטקסי זיכרון אין מחיאות כפיים ותחת זאת ניגשו העובדים לחבריהם מהמינהל הכללי והחמיאו להם ולצוות התלמידים והתלמידות מתיאטרון ברמוזה על תרומתם לרמת הטקס המרגש.
