אחד האתגרים החשובים של כל פוליטיקאי, ובוודאי הבכירים שבהם, הוא לחולל תמורות בתחומים משמעותיים כך שיתנהלו בהתאם לטובת הציבור הרחב ובהתאם למציאות שמשתנה ללא הרף. הרפורמות המעניינות ביותר בארץ בשנים האחרונות הן רפורמת הסלולר, הרפורמה בשוק החשמל והניסיונות לבצע רפורמה במערכת הבנקאית – ווהקו המחבר בין כולן עובר דרך פוליטיקאי אחד.

רפורמת הסלולר וקרש הקפיצה לצמרת הפוליטית

בשנת 2009 מונה חבר הכנסת משה כחלון לתפקיד שר התקשורת בממשלתו של בנימין נתניהו. המינוי לא עורר עניין רב – אמנם ב-2006 הגיע הפוליטיקאי החרוץ למקום הראשון בפריימריז של הליכוד ומאוחר יותר אף מונה ליו"ר המפלגה, אולם כשהוקמה הממשלה רוב תשומת הלב הופנתה כמו בדרך כלל לתפקידים כמו שר הביטחון, שר החינוך ושר האוצר. יחד עם זאת עד מהרה התברר המינוי של כחלון כדרמטי – בשנת 2010 הוא הוציא לפועל תוכנית אותה יזמו שר התקשורת הקודם, יצחק אטיאס, והדרג המקצועי במשרד וחולל מהפכה של ממש בשוק הסלולר.

עד לביצוע הרפורמה שלטו בשוק זה פלאפון, סלקום ופרטנר, אולם כמעט ולא הייתה תחרות אמיתית שכן לקוח שביקש לעבור מחברה אחת לאחרת נאלץ להחליף את מספר הטלפון – דבר שהיווה חסם גבוה מאוד בפני המעבר. במסגרת הרפורמה בסלולר הוחלט על ניוד מספרים, כך שכל אחד יכול לעבור לכל חברה ולהישאר עם מספר הטלפון שלו, ובנוסף ניתנו רישיונות למפעילים נוספים (הראשונה שבהם הייתה גולן טלקום). התוצאה: ירידה של עשרות אחוזים במחירי החבילות כשאם עד לרפורמה שילמנו מאות שקלים בחודש עבור האפשרות לתקשר עם העולם מכל מקום הרי שלאחריה התקבעה רמת מחירים של 30-50 ש"ח בחודש בלבד, כשגם החבילות עצמן מציעות אפשרויות רבות יותר מבעבר.

עבור הציבור הרווח הכספי היה מידי ואילו כחלון קטף את הפירות בבחירות 2015 כשהמפלגה שהקים לקראתן, כולנו, זכתה ב-10 מנדטים והפכה לשותפה בכירה בקואליציה של בנימין נתניהו.

הרפורמה החשובה בחברת החשמל

לאור ההישג המשמעותי של משה כחלון בבחירות 2015, הוא מונה לתפקיד שר האוצר. במסגרת תפקיד זה הוא קידם רפורמה חשובה נוספת, בחברת החשמל.

מטרתה של רפורמה זו היא להקטין את רמת המונופוליות בשוק החשמל. בעבר לא היה מנוס מהמונופול בתחום, שכן השוק בארץ היה קטן יחסית – אולם עם הגידול באוכלוסייה ובביקוש למשאב יקר ערך זה, ניתן כיום לפתוח את השוק לתחרות ובכך להוביל לירידת מחירים ולשיפור השירות גם יחד. באופן טבעי חברת החשמל לא ששה לוותר על המונופול, ובאופן כללי מדובר ברפורמה מורכבת שמחייבת שיתוף פעולה בין האוצר לבין ההסתדרות וכמובן גם חברת החשמל עצמה.

הרפורמה שנמצאת בפני יישום כוללת מכירת 5 תחנות לגופים פרטיים וכן אפשור בניית תחנות חדשות לייצור החשמל אך ורק באמצעות הסקטור הפרטי. היעד הוא ייצור בהיקף של 40% מכלל הביקוש ע"י חברת החשמל, ואספקה בהיקף של 60% ע"י החברה (לעומת 99% כיום). במהלך יישום הרפורמה, מהלך שיימשך 8 שנים, ירד מספר העובדים בחברת החשמל מ-9,000 לכ-6,500 והיא תתייעל במידה ניכרת.

הרפורמה במערכת הבנקאית

רפורמה נוספת אותה מתכנן משה כחלון היא במערכת הבנקאית, שגם היא – כמו שוק הסלולר ב-2010 וחברת החשמל – סובלת מרמה נמוכה מדי של תחרותיות, וליתר דיוק מי שמשלם את המחיר הוא הציבור (בצורה של עמלות גבוהות מדי ושירות לא איכותי מספיק).

הבסיס לרפורמה מזכיר את המהפכה שהתרחשה בשוק הסלולר והוא אפשור מעבר בלחיצת כפתור פשוטה בין בנק לבנק – מהלך שבמשרד האוצר מקווים שיחייב את הבנקים להציע תנאים טובים הרבה יותר ללקוחותיהם.