בפרשת השבוע וישלח מספרת לנו התורה על ההכנות של יעקב למפגש עם עשו אחיו, וכשנפגשו, רואה עשו את ילדיו של אחיו ומשפחתו ושואל הוא את יעקב, "מי אלה לך", של מי הילדים האלה, ויעקב עונה לו: "ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך".

הנה באופן שבו ענה יעקב אבינו לעשו על שאלתו "מי אלה לך", אומר הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל מבואר דבר מופלא, הנה אף שילדים שיש לאדם זהו מטבע הבריאה, למרות זאת יעקב אבינו אינו משיב בפשטות "ילדי הם" כדבר רגיל וטבעי, אלא אומר "הילדים אשר חנן אלקים את עבדך", מפני שהוא יודע ומרגיש שאם יש לו ילדים, זה לא משו שלו, אלא הם מאת ה' יתברך.

ואפילו שעשו הוא השואל, ובודאי שלא בא יעקב ללמד אמונה והשגחה לאדם כמוהו הכופר בעיקר, אבל לא בשביל עשו יעקב דיבר כך, אלא שזו היא השפה ושיחתו התמידית של יעקב אבינו, בדיוק כפי אשר הוא חי ומרגיש במציאות היומיומית, שכל אשר לו הוא מאת ה', ואת הכל, גם דברים שהם בטבע הבריאה ולא דבר מיוחד שהוא קיבל, הוא קורא בשם ה'.

וכך צריך לחיות ולהרגיש כל אחד ואחד על כל דבר ודבר שיש לו, שזהו מתנה מאת ה' יתברך, אין שום דבר שבא סתם, הכל הכל מאתו יתברך, כך במה שאנחנו אוכלים ושותים, ההרגשה צריכה להיות, לא שאני אוכל כמו שלכולם יש לחם גם לי יש, אלא הקב"ה הוא זה שנתן לי לאכול, הוא זה שדואג לי לפרנסה ולבריאות ולילדים ולהכל, וכמו שאנחנו מזכירים בברכת המזון "כי הוא אל זן ומפרנס לכל" ומה שהקב"ה נותן לי זה בזכות המעשים והתפילות שלי.

לימוד נוסף מלמדנו יעקב, בסרובו לבקשתו של עשו ללכת עימו, "יעבר נא אדוני לפני עבדו ואני אתנהלה לאיטי וכו' ולרגל הילדים וכו' עד אשר אבא אל אדני שעירה" ומבאר רש"י את הלשון 'לאיטי', "לאט שלי לשון נחת".
כשיש ילדים מתנהלים לאט, בנחת, לאדם יש אחריות על ילדים, על נפשות רכות ועדינות, עלינו לזכור זאת בחינוכם וגידולם, כי יש להתנהל איתם לאט, בקצב שלהם ובנחת וסבלנות, ולא להיצמד לקידמה ולמודרניזציה הדורשת הספקים על חשבונה של האיכות.
נשנן ונזכור שכל מתנות החיים שהקב"ה נותן לנו הם שלו, ולנו יש את זכות השימוש ואת חובת השמירה עליהם, על ידי שנשתמש בהם כראוי נזכה לשפע של בריאות ונחת. אמן.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 16:18
יציאת השבת: 17:17