בפרשת השבוע ויקהל, משה רבינו נצטווה להקהיל את עם ישראל ולצוותם על שמירת שבת קודש ומצוות השם.

לאחר חטא העגל, נגרם פילוג בעם בין שומרי מצוות השם, לשאינם, ואז הוצרך משה להנחיל לעם ישראל תורה ומצוות, ולפני שמשה מסביר לעם ישראל את ציווי השם בבנית בית המקדש ובכל ציוויי התורה, נדרש קודם כל ״ויקהל משה את כל עדת ישראל״ משה נדרש ללכד ולאחד את כולם לחטיבה אחת, כי בהתלכדות ואחדות של עם ישראל ניתן להנחיל תורה.

שלום ואחדות בעם ישראל יש להם ערך עליון ומשמעות גבוהה מאוד, אבל כל זאת דווקא ורק בזמן שעם ישראל מקיימים את התורה ושומרים על מצוותיה, ובשביל שיהיה שלום בעם ובעולם נדרש קודם אחדות של כולם בקיום התורה והמצוות, ועל כך אמרו חכמינו ״גדול השלום שניתן בחלקם של צדיקים".

משה רבינו רק לאחר שליכד ואיחד את עם ישראל אז התחיל בציוויי התורה ״אלה הדברים אשר צווה ה׳ לעשות אותם״, הקהילה והאחדות יש להם ערך חשוב, רק כאשר מביאות הם לידי עשיית מצוות השם.

שמירת שבת קודש כראוי הינה המצווה העיקרית שמייחדת אותנו כעם נבדל, וכעם מיוחד, שמירת שבת הינה היסוד שלנו כעם, והסגולה שלנו לשמירה מכל פגע רע, לולא שמירת שבת קודש כל יסוד קיומנו כעם ישראל נתון בסכנה.

באם נזכה לקיים את מצוות השם כראוי לשמור שבת וללמוד תורה אין ספק שבכך נרבה שלום ואחדות בעולם ומכח זה נזכה לכל הברכות הכתובות בתורה ובפרט לנשיאת פנים מהקב״ה שמביאה שלום, כפי שמברכים בברכת כהנים ״ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום״.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 17:18
יציאת השבת: 18:15