דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול מעלה האשמות כנגד עיריית אשדוד בכלל וכנגד ראש העיר ומנכ"ל העירייה בפרט, בנוגע לניהול פרויקט התחבורה הירוקה בעיר. כמי שעבד עד לאחרונה במערכת, לא יכולתי שלא להרים גבה עם קריאת המלצות המבקר.

פרויקט התחבורה באשדוד הינו פרויקט בקנה מידה גדול מאוד וככזה, בעל מורכבות גדולה נלווית. השתתפתי בדיונים לא מעטים של הפרויקט ונחשפתי לבעיות שצצו פעם אחר פעם במהלך ביצוע העבודות. רוב הבעיות היו בלתי ניתנות לצפייה מראש והפתרונות להן לא היו פשוטות. יחד עם זה ולצד תלונות רבות מצד תושבים שנתקעו בפקקים ואחרים ששולהבו ותודרכו על ידי יריבים פוליטיים לראש העיר, המשיך הפרויקט להתבצע.

אני מאמין שהיו תקלות ניהוליות, הרי איך אפשר שלא בפרויקט ענק שכזה? אך יחד עם זה חשוב להבין שמורכבות הנושא בו מעורבים גופים רבים כל כך, על אנשיהם – אינו יכול להתממש בסטריליות מוחלטת. נדמה שעד היום רוב מתנגדי הפרויקט אינם מבינים את יתרונותיו וגרוע מכך, אינם מבינים את החלופה העתידית הבעייתית לעיר, בהיעדרו.

ביקורת הינה דרך אפקטיבית ומחייבת לבקרה ולדאגה לממשל תקין. הארה מגוף חיצוני שמטרתה לתקן, לייעל ולשדרג היא חשובה ואף הכרחית. אך מכאן ועד להמלצה על חיוב אישי במקרה של הפרויקט התחבורה באשדוד – הנת"צ הוא ארוך.

מעיון בחיובים האישיים שהושתו על בעלי תפקידים בשלטון המקומי בישראל בשנים האחרונות על ידי הוועדה לחיוב אישי שלצד משרד הפנים עולה, כי רובם הגדול הושתו בגין פעילות בעלת אינטרס אישי כזה או אחר או במילים אחרות, בגין התנהלות שהביאה לאדם עליו הושת החיוב, רווח אישי כלשהו. במקרה של פרויקט התחבורה באשדוד, קשה לאתר אינטרס אישי לטובת מנהלי הפרויקט, זולת הרצון לדאגה לעתידה של העיר על תושביה. ולהיפך, ההחלטה לצאת לדרך כשנה לפני הבחירות המוניציפליות של 2018 – כאשר ברור היה מראש שהעבודות יגרמו לפקקים זמניים ולאי נוחות לנהגי העיר – ממש בחודשי קיומה של מערכת הבחירות – לא יכולה שלא להצביע על תפיסה ממלכתית חדורת אמונה בעשייה לטובת הציבור, על נחישות ועל מנהיגות גם על חשבון הענקת דלק וגפרורים לידיהם של מתנגדים פוליטיים, בזמן קבלת ההחלטה ולאחריה.

ולא, איני חושב שלא נעשו טעויות בניהול הפרויקט בכלל. זה הרי כמעט בלתי אפשרי בפרויקט בקנה מידה שכזה, כאמור. אבל אני כן חושב שדו"ח הביקורת יכול היה להיות מאוזן יותר תוך בחינה מעמיקה של המכשולים הרבים שצצו בדרך ותוך התחשבות גם בהם לשם הצגה פחות חד צדדית של דרכי הביצוע. וגם, אני חושב שדי היה למבקר בהצגת טיעוניו מבלי הצורך בהמלצותיו על חיובים אישיים. בכך להבנתי, נפתח צוהר של אזהרה והפחדה בפני מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי בישראל, לבל יחליטו על ביצועם של פרויקטים עירוניים מורכבים, אף אם הם חופפים את האידיאולוגיה האישית שלהם, שמא יאלצו לאחר מכן לשלם מכיסם על ניסיונם הכן לפעול למען התושבים.

ד"ר משה דרור