נמצאים אנו שעות ספורות לפני חג השבועות שנחגג ונזכר כיום מתן תורה, יום בו זכו עם ישראל, לאחר הכנה נפשית ורוחנית ראויה לקבל את התורה, ולהתייחד כעם סגולה, עם נבחר.

נהוג לקרא בחג זה את מגילת רות שבה מוזכר לידתו ותחילת מלכותו של דוד המלך ע"ה בעל ספר התהילים, שנולד ונפטר ביום זה.

בסיפור המגילה מובא שיחה בין נעמי לכלותיה: "ותאמר נעמי יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועימי".

שואלים גדולי המוסר, על איזה מעשה חסד מדברת נעמי? שהרי לא מוזכר שום מעשה חסד מיוחד במגילה מלבד זה שערפה ורות נישאו לבניה של נעמי, וא"כ מדוע נעמי מחשיבה פעולה שכלותיה עשו לטובת עצמן כשנישאו לבניה, כפעולת חסד עד כדי שמקדישה היא להם הודאה וברכה כה מיוחדת?

אלא יסוד חשוב וחינוכי מלמדת אותנו נעמי, חסד לא נמדד בחשבון האם יש לעושה החסד טובת הנאה מכך, חסד הוא עצם מציאות הפעולה שהשני עושה עבורי טובת הנאה, גם פועל שתפקידו לנקות רחובות שדואג שליד ביתי יהיה נקי הוא עושה עימי חסד למרות שהוא מקבל שכר על עבודתו, גם בעל מכולת שפותח את חנותו לפנות בוקר כדי לספק סחורה לאנשים הוא עושה עימי חסד למרות שהוא מתפרנס מכך, כמובן שיש דרגות ומעלות במעשה החסד, אבל הנחת היסוד היא שכל פעולה של אחר המטיבה עימי הרי היא חסד.

כל מצוות של בן אדם לחבירו הם ביסודם חסד, על התורה הקדושה נאמר "תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים", לא לחינם ביום בו זוכים אנו לקבל את התורה שיסודה "חסד", קוראים אנו מגילת רות המספרת ומלמדת אותנו מהי המהות האמיתית של "חסד".

לפני למעלה מ3000 שנה ביום ו' בסיוון לפנות בוקר בזמן מתן תורה זכו עם ישראל וכל החולים שהיו בעולם נתרפאו.

ידועה סגולה נפלאה זו לבקש ולהתפלל ביום קדוש זה בחג השבועות, על כל החולים לרפואה שלימה, וביותר לכוון בזמן קריאת התורה בפסוקי מתן תורה ועשרת הדברות על בריאות והצלחה.

ננצל יום קדוש זה לסיים את ספר התהילים שכתב דוד מלך ישראל זיע"א, נתחזק בעמל התורה נרבה בלימוד התורה, ונבקש מהקב"ה "והאר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך", וכך נזכה לכל הברכות שנתברכו עם ישראל במעמד מתן תורה, וזכותו של דוד המלך ע"ה תעמוד לנו ולזרעינו לברכה וישועה ושלא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו עד עולם. אמן.

חג שבועות כשר ושמח
שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת החג: 19:20
יציאת השבת: 20:22