ותיקי הרובע שגדלו ברובע ח׳ וייסדו את הרחוב הותיק שהחל לצמוח משנת 1978 ואט אט בנה את עצמו בניין אחרי בניין, אוכלוסיה שהתבגרה עם השנים, די מוחלשת לצד זוגות צעירים שמחירי הדיור האסטרונומיים הביאו אותם לשכונה השקטה יחסית השוכנת מבחינה גאוגרפית בלב ליבה של העיר, מרחק הליכה מהמולת הסיטי במחיר שפוי.

עם השנים החלה האוכלוסיה החרדית אט אט לאכלס יותר ויותר בניינים ויצרו רצף טריטוריאלי של כמעט חצי רובע, עד היום חשוב לציין הצליחו האוכלוסיות לחיות די בכבוד הדדי אחת לצד השנייה.

למרות הקמה של לא מעט מבני ישיבות ומרכזי חינוך ברחבי הרובע לא נרשמו מאבקים או מחאות עד לדרישה המופרזת האחרונה שהגיעה במקרה לחלק מבוגרי הרובע שראו איך בקשה אחת מוגזמת הופכת לקש ששובר את גב הגמל.

מתחם רחוב הנרקיס הוא מעין ריבוע, עד לפני 4 שנים היה למתחם פארק ירוק וספסל לשבת בו, אוכלוסיות מבוגרות שלמות מצאו בו את נחמתם היחידה, לאוויר, למנוחה או סתם לשבת לפטפט.

לפני כ-4 שנים הגיעו הדחפורים ורמסו את הפארק, שדדו את החניה של הבניין ועל השטח הוקם דיור מוגן, מפלצת בטון שהטילה צל גדול על המתחם. הגלולה איכשהו עברה בגרונות של כל דיירי המתחם בתקווה שאת השטח היתום העומד בלב המתחם תהפוך העירייה לפינה ירוקה, מעין ריאה בלב מתחם הבטון.

לפני כשבוע נתקלו כאמור כמה מהדיירים בקול קורא שפורסם בו הוגשה בקשה ע״י ״מרכז חסידי ויז׳ניץ מוסדות תורת משה אשדוד״ להקים בשטח (המחולק ל-3 גושים) גני ילדים, בית כנסת וישיבה לצעירים, מדובר בגוש 2073 חלקה 55, 58 ו-61.

ישיבה נוספת במרחק 200 מטר משטח המחלוקת

השטח המדובר עומד פני באופן מתועד לפחות 40 שנים, מעולם לא חשבה העירייה על איכות חייהם של התושבים ברובע ההולך ומתיישן, במשך 40 שנים ויותר היה האיזור מוזנח והיווה שטח מת ללא שום תועלת עבור הציבור המתגורר במתחם.

עם הגשת הבקשה להקצאה מתקשים דיירי המתחם לעכל איך ״על הפרצוף״ שלכם יקום שוב אתר בניה עם תנועה מאסיבית יומיומית כששדרת מנחם בגין תוחמת אותם מדרום ועכשיו גם מדרום.

ישיבת אוהל דב הממוקמת מעבר לכביש במרחק 10 מטרים מהשטח

חלק מהדיירים נשמעו המומים בכלל מעצם הרעיון, ״עוד לא השלמנו עם הפארק שנעלם לנו לטובת מפלצת הבטון שהקימו עכשיו גם את הטיפה האחרונה של האוויר רוצים לקחת לנו ולבנות עליה?״ מספר תושב רחוב הנרקיס.

הרובע הופך אט אט לחרדי כחלק בלתי נפרד מההשתלטות של הרובעים המזרחיים, ז׳, ג׳, ו׳ ועכשיו רובע ח׳ שכבר חציו מאוכלס באוכלוסייה חרדית.

בית ספר בית יעקב הממוקם 300 מטרים מהשטח

תושב אחר אומר: ״כנראה שתקנו יותר מדי שנים ולא שמנו לב שבנו לנו מסביב כמה וכמה מבנים, אבל כנראה שלא ראינו את המהלך האחרון מגיע, הגיע הזמן לעמוד על הרגליים האחוריות, הצפיפות של בני ברק לא תקרה גם פה, אני מאחל לילדים שלנו שנלחמים את המלחמה שלנו בהצלחה, לנו כבר אין כח.״

האוכלוסיה חסרת הישע נראית מיואשת, זה בדיוק הזמן של המועצה הצעירה שנבחרה לעמוד ולא לשבת מהצד, הכי קל להגיד שזה נגד החרדים ולהלהיט את השטח, אבל פה לא מדובר בנגד אלא בבעד האוכלוסייה הזו שבנתה את העיר ועכשיו שאין לה כבר כח להילחם מתעללים בהם.

חלק מתושבי המתחם כמצויין הם זוגות צעירים שלא יכלו לרכוש באיזורים יקרים, יחד עם בני הדור השני של האוכלוסיות הותיקות הקימו קול מחאה וקבוצת פייסבוק, ממנו היא הולכת לנהל את המאבק והגשת חתימות ההתנגדות.

חבר מועצת העיר אלי נכט מסר בתגובה: אין תושב בעיר, שדעתי בנושא לא ידועה לו.
כמו כן, הרבה תושבים מהשכונה פנו אליי ושוחחו איתי, ואני אף נמצא בווטסאפ של אותם פעילים שמנסים למנוע את ההקצאה.
יזמתי פנייה לראש העיר בבקשה לקבוע עמו פגישה ולדון עמו בעניין. אני מאמין כי זו דרך המלך לפתור את הנושא.