נכון, לא מדובר בבחירות מוניציפליות אבל עדיין, השגרירים המקומיים של המפלגות מירושלים הן דמויות פוליטיות מקומיות שאחוז גבוה מהם הם בכלל נבחרי הציבור שלנו והניצחונות בירושלים הם ניצחונות משמעותיים לכוחם ברמה המקומית.
כרגע אין מנצחים ומפסידים בירושלים אבל יש בהחלט מגמה של מנצחים ובעיקר לא מעט מאוכזבים.
המאוכזב הבולט ביותר הוא ללא ספק ממ״ק ראש העיר גבי כנפו עם תוצאה קשה מבחינתו של שישה מנדטים זאת מבלי לכוון ישירות לתוצאה המקומית. מה שבטוח שעם 6 מנדטים מהפכה באשדוד לא קרתה. כנפו הלך לעימות ישיר מול שותפו הפוליטי, ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ראש בראש, ופיצל את המחנה המקומי בתקווה להדיח את נתניהו לטובת המועמד שלו גדעון סער.
כנפו גיבש מטה מקומי שמורכב בחלקו מפעילי ליכוד וחבר המועצה אלי נכט שהתגייס לטובת האירוע מה שלא עזר לא לסער ולא לליכוד בתוצאות הסופיות.
גם ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי שהיה ראש המטה המקומי של נתניהו יכול להיות מאוכזב שהליכוד שלו איבד מכוחו וכשנראה את התוצאות המקומיות נדע לנתח את טיב עבודתו של המטה המקומי.
חברת מועצת העיר סטלה ויינשטיין שהיתה ברשימתו של נפתלי בנט ולא עצמה עין מזה מספר חודשים לא תגיע כבר לכנסת בסבב הזה אבל יכולה להתעודד שבחירות מספר 65 כבר מחכות לנו מעבר לפינה.
עוד מנצח גדול של הסיבוב הזה הוא הרב אבי אמסלם מש״ס שהתוצאה היפה ללא ספק קשורה בקולות האשדודיים. יהדות התורה איבדה אמנם מכוחה אך לא נראה שהתוצאה קשורה לתוצאות המקומיות.
יש עתיד, כחול לבן, מפלגת העבודה עשו את המוטל עליהם, שוב אין לנו את הקולות האשדודיים עדיין כדי לשפוט את אחוזי ההצבעה אך כעיר ברומטר בטוח שגם באשדוד התוצאות היחסיות חייבות להיות טובות באופן יחסי.
השאלה הנשאלת היא באם לא נחצו קווים אדומים בין מחנה סער למחנה נתניהו, שעד לפני שנה וחצי היו מחנה מאושר וחברי עד שהעז סער לקרוא תיגר נגד נתניהו, כבר אז ראינו לא מעט דם רע בין הממ״ק לראש העיר.
עם הזמן נרגעו טיפה הרוחות אבל אז הפתיע כנפו שוב עם עריקה נוספת, שוב לטובת סער ובטח לא ציפה לסיים את המערכה באיזור מרץ, מפלגת העבודה וכחול לבן.
הלילה עוד ארוך והחיילים עדיין נספרים, מנדט לפה או לשם והמנצחים יהפכו למפסידים או שבדיוק ההיפך.