פטירתו של אדם הקרוב אלינו היא תמיד מאורע מעציב ומטלטל בעקבותיו אנו חווים אובדן עמוק ופרידה כואבת. על מנת לנסות ולהקל על הכאב העז המלווה את הסיטואציה במסגרתה אנו נפרדים מאדם קרוב, קיים בדת היהודית (כמו גם בדתות ומסורות נוספות בכל רחבי העולם) תהליך מובנה של אבל אותו מקיימים הקרובים לנפטר בימים, בשבועות ובחודשים שלאחר פטירתו.
"מנהגי האבל השונים הנהוגים ביהדות מכונים באופן כללי "דיני אבלות" ורובם משקפים ניסיון אנושי עשיר ורב שנים בהתמודדות עם אבל מייסר" אומר לנו גורם בכיר בחברת עדן עד – שירותים למשפחת הנפטר מקצה לקצה (למידע נוסף לחץ כאן) ומשתף אותנו בכמה מדיני האבלות המרכזיים שכדאי לכולם להכיר, שכן בין אם קיימת זיקה לדת ובין אם לא, מנהגים אלו מסייעים לכל אבל ואבלה במסגרת התמודדותם עם אובדן אותו אדם הקרוב אליהם –
שלבי האבל המרכזיים
נתחיל בתיאור כללי של שלבי האבל המרכזיים, והמנהגים הנכללים במסגרת דיני אבלות המשויכים לכל אחד מהשלבים הללו –
ישיבת שבעה – במהלך השבוע הראשון שלאחר ההלוויה, השבוע הקשה והכואב מכולם, נוהגים ביהדות לשבת שבעה על הנפטר/ת. כלל בני המשפחה הקרובים שוהים יחד באותו הבית במשך שבוע זה ומדי יום מגיעים אורחים – חברים, קרובי משפחה, מכרים וכו', על מנת לבקר ולנחם אבלים. במסורת קיימות מגבלות שונות החלות על האבלים (בני המשפחה הקרובים של הנפטר) ומחייבות אותם כל עוד הם יושבים שבעה – קיים איסור על עבודה, תספורת וגילוח וכד'. בנוסף, נהוג ללבוש בגדי אבלות בהם מופיע לפחות קרע אחד, על מנת לסמל את הקרע הנפשי שחווים כולנו עם פטירתו של אדם קרוב. ישיבת שבעה ידועה כאחד המנהגים החשובים ביותר מבחינת ההתמודדות הראשונית עם האובדן – בימים הראשונים והקשים מנשוא שלאחר ההלוויה הדבר שעוזר יותר מהכל הוא להיות בחברת אנשים, לדבר, לחלוק סיפורים ולנחם האחד את רעהו
שלושים – שלושים ימים לאחר ההלוויה מציינים את המועד באמצעות עלייה לקבר הנפטר וחשיפת המצבה. בשלב זה עדיין חלים דיני אבלות מסוימים על הקרובים לנפטר
שנה – נקודת הציון הבאה מבחינת דיני אבלות היא ביום השנה לפטירה, אז נהוג גם כן לקיים אזכרה בקבר. במהלך השנה הזו מנועים האבלים מלחגוג ולהשתתף באירועים משמחים שונים, כמו גם מקניית בגדים חדשים ומספר חוקים נוספים
יום זיכרון שנתי – מעתה ואילך מציינים את פטירתו של אותו אדם פעם בשנה, ביום השנה להלוויה (או לפטירה). זאת באמצעות עלייה לקבר ועריכת טקס קצר יחסית. במהלך האזכרה השנתית אמורים לומר קדיש על הנפטר. לשם כך נדרש מניין (עשרה גברים יהודים ובגירים). במקרה בו לא יכולים להביא עשרה אנשים לבית הקברות לצורך מניין, ניתן לומר קדיש גם בבית הכנסת לפני שעולים להתייחד עם זכר הנפטר בקברו
שבת במהלך ישיבת השבעה – מכיוון שיושבים שבעה במשך שבוע, תמיד יכלול שבוע זה גם יום שבת. במהלך השבת נמשכת הספירה של ימי השבעה, אך דיני אבלות חלים עד כשעה לפני כניסת השבת, אז זכאים האבלים להתקלח ולהחליף את בגדיהם לכבוד השבת. מיד עם צאת השבת חוזרים למנהגי האבלות ה"רגילים" שהונהגו לפני כניסתה
בין הפטירה לקבורה – בזמן שחל בין הפטירה של אותו אדם לבין הבאתו לקבורה, חלים על האבלים דיני אנינות. המשמעות היא כי עד למועד ההלוויה פטורים האבלים ממצוות "עשה" שונות החלות ביומיום.זאת מכיוון שאותם אבלים טרודים באותו פרק זמן ממותו של האדם הקרוב אליהם ועליהם לדאוג גם לסידורי ההלוויה וכו'. מלבד להסחת הדעת המקשה משמעותית על קיום מצוות עשה שונות, מניעה זו מביצוע המצוות באה גם לשמור על כבוד המת, כך שלא ייראה כאילו קרוביו עסוקים ברגע זה בהסחות דעת שונות. קרובי הנפטר המכונים כאמור "אוננים" ומנועים מביצוע חלק מהמצוות מצויים לא לאכול בשר ולא לשתות יין, כמו גם מנועים מלהתקלח או למשוח את גופם בשמן או משחות אלו או אחרות.
בנוסף, בזמן שלפני ההבאה לקבורה נהוג להדליק נר נשמה בבית בו צפויים לשבת שבעה על הנפטר.
קריעת בגד – אחד ממנהגי האבלות המוכרים והבולטים ביותר הוא קריעת בגד. את הבגד נהוג לקרוע בצד ימין למעלה, והמועד בו מבצעים את הקריעה משתנה בכל קהילה. בחלק מהמקרים נוהגים לבצע את הקריעה באופן סמלי במועד ההלוויה עצמה ובסמוך לקבר (במועד הקבורה), בעוד במקרים אחרים מבצעים את הקריעה רק עם היציאה מבית הקברות. יש לציין כי מותר להחליף את הבגדים טרם הקריעה על מנת לקרוע בגדים פשוטים יחסית. כמו כן, לאחר סיום השבעה מותר לאחות את הקרע, הן באמצעות תפירה והן באמצעות סיכה מחברת. עם זאת, יש לבצע תפירה לא ישרה (ולכן זמנית) ורק בתום השלושים לבצע תפירה ישרה. במקרה של אבל על הורים אמורים שלא לבצע תפירה ישרה לעולם. שוב, חשוב לציין כי מנהגים ספציפיים עלו עשויים להשתנות בין קהילות שונות, אך מנהג קריעת הבגד הוא מרכזי במסגרת דיני אבלות, ולכן נמצא גרסה זו או אחרת שלו בכל קהילה יהודית באשר היא.
צילום: RF123