למרות שגל הפיגועים האחרון לא התרחש באשדוד ואפילו לא קרוב, ולמרות שאשדוד היא לא עיר מעורבת וטעונה כמו יפו, נצרת, לוד ועוד כמה ערים בארץ שהחיכוך בין האוכלוסיות הערביות והיהודיות הוא גבוה, גם פה באשדוד ישנה השפעה גדולה בעיקר בעניין המניעה.
כך למשל בוטל השוק העירוני בחוף לידו, אירוע ששמור לימים אחרים כדוגמת סגרי קורונה וכשעיר תחת ספיגת טילים, הגברת האבטחה העירונית ומחאות של הורים שפתאום הבינו שמקום הלימודים או גן הילדים שלהם נמצא סמוך לאתרי בניה שעובדים בו בעיקר פועלים ערבים.
החשש מובן, אך המציאות הבטחונית בה אנו חיים ובה אנחנו למרבה הצער מנוסים משפיעה על כולנו בכל פינה בארץ.
הרצף של האירועים בהחלט מוסיף לתחושת המתח ונראה שהרצח הבא מחכה מעבר לפינה בכל מקום, תחנת רכבת, קניון או מסעדה.
התופעה פוגעת גם בבעלי העסקים שמרגישים את ההיסוס של האנשים לצאת לבלות, לצאת לקניות או להתקהל.
דווקא עכשיו, רגע לפני פסח, עת השיפוצים וצביעת הבתים יורגש מחסור בבעלי מקצוע ושיפוצניקים שתלויים בפועלים ערבים, ספק אם יהיו בתים שמוכנים להכניס לביתם בתקופה מתוחה כזאת לביתם והחשש מובן. המתחים האלה שחוזרים כל תקופה מייצרים מתיחות לאורך זמן, למזלנו או לא, הזיכרון שלנו קצר וכשנרגעים העניינים העולם חוזר למסלולו… עד הפעם הבאה.
זו הזדמנות מצויינת להשתתף בצער המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל ולאחל החלמה לפצועים/ות.
