נתוני הלמ"ס לפי סקר שנערך ב2022 בנושא תחושת התושבים בנוגע לבטחון האישי שלהם הגיעו, והגרפים חד משמעיים- באשדוד תחושת הבטחון האישי באופן כללי אינה משביעה רצון, והמספרים מדברים.
בגרף הראשון, מוצגות התוצאות באשר לתחושת בטחון התושבים בעירם. על מנת להבינן, יש ראשית להכיר את הידוע טרם הבדיקה אותה ערך הלמ"ס- כאמור, אשדוד היא עיר מגוונת – התושבים הגרים בה מודעים להבדלים בין השכונות, ומכאן גם ניתן לראות הבדלים בעלויות השכירות השונות. נתון עלות המחיה בדירות ברובעים משתנה לפי מיקום, אך לא בהכרח על פי הגיל המספרי של הבניין/המבנה – דירה בת 3 חדרים ברובע ב תעלה לכאורה פחות מאשר ברובע יא.
לכאורה, אין שוני בין ערים אחרות – העיר מגוונת באוכלוסיה חילונית, מסורתית, דתית וחרדית. האופי של העיר שונה מזה של באר שבע בכך שאשדוד אינה קרובה פיזית לאוכלוסיה הבדואית. כידוע, אחוז הפשיעה בקרב החברה הבדואית מבחינה מספרית מהווה קושי נוסף עימו העיר באר שבע צריכה להתמודד בנוסף לאלה הקיימים, מה שלא קיים באשדוד.
לאחר הבנת נתון זה, העובדה כי אשדוד מדורגת מקום אחד לפני אחרון (באר שבע), מעלה תהיות ושאלות – כיצד דווקא עיר מתוכננת עם משטרה ומערכת בטחון עירונית אינה מסייעת קצת יותר לתחושת הבטחון האישי של התושב בסביבת מגוריו?
נתון שיהיה מעניין לנתח הוא דווקא באילו רובעים מרגישים התושבים הכי פחות מוגנים, ואז אולי יתאפשר מתן פתרונות ממוקדים לבעיות הגורמות לחוסר הבטחון הנראה בגרף.
בגרף השני, ניתן לראות כי השיבו הנשאלים על השאלה של הליכה לבד בשעות החשיכה בעירם. גם כאן נראה כי האשדודים לא מרגישים בטוח בסביבתם הטבעית – אשדוד ממוקמת מקום שלישי מהסוף מתוך 9 הערים הגדולות. בשני המקומות האחרונים אחריה, באר שבע וחיפה, גם היא מוגדרת כעיר מעורבת מאד באוכלוסיה.
גם כאן השאלה המתבקשת היא מדוע דווקא בעיר עם הרבה פוטנציאל תיירותי, תחושת הביטחון האישי של התושבים אינה מספקת? יתרה מכך- האם יתכן שבעת ירידה לפרטים הגורמים את חוסר הבטחון הזה, ימצאו פתרונות שיהפכו את העיר למזמינה יותר גם לתיירות חוץ ופנים?
