בימים אלה מעניין יותר מאי פעם לקרוא על אותם גיבורים עממיים, שהנהיגו עם מיוחד (אנחנו) בתקופות לא קלות.

לא יכולנו שלא להיזכר ביעל בימים אלה, כיוון והתכנית היתה להתחיל בדבורה הנביאה. אבל לפני שנתחיל בדבורה, שהיא אישה מושלמת לכל הדעות ומנהיגה בדמה, נאיר בזרקור את יעל משבט הקיני, האישה המיוחדת מהשבט המיוחד.

ראשית רקע קליל על השבט ממנו באה יעל, שהוא אחד מכמה שבטים מהם הובטחה לאברהם אבינו ארץ כנען. מה שמיוחד בשבט הקיני, זה היעדר הבחירה שלהם בצד. הם נאמנים למי שהארץ שלו, נקודה (ולפני הנקודה, מזכיר לכם אחים בארצינו בימינו?).

עד כאן הרקע על הקינים. ולמה זה חשוב? כי יעל המיוחדה שלנו- משם. והנה הסיפור באופן הכי ישיר ומתומצת שניתן – סיסרא הנורא, האכזר והמרושע נרדף על ידי דבורה הנביאה וברק והחליט לחנות אצל הקינים, כי צבא שלו הגיע ממלכה שגם היא הסתדרה עם הקיני (כן, בני קין שלמדו להיות חברים של כולם, אך נאמנים לבעלי הארץ, כבר אמרנו).

סיסרא קיבל פיתוי מיוחד מיעל, שהחליטה לתת לו ללגום חלב. איזה חלב? למעמיקי הלימוד והאוריינים, יש היטב הידע והמושג איפה למצוא איזה חלב ומדוע. מראש נאמר שחכמינו יחסו משמעות לכל דבר ועניין. ונמשיך ביעל ומעשה גבורתה: סיסרא ביקש כסות ומים – יעל נתנה חלב. יעל נתנה כמסופר גם מה שאולי ציפה סיסרא האכזרי ממנה, אבל ממשתה את החלב שלה ונרדם – נעצה סכין ברכתו.

ככה, ממש ככה : ”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת”."

איך נגמר הסיפור עם סיסרא? ובכן, דבורה כותבת שיר נבואה המתאר את סיומו של סיסרא והקשר לכך שלאחר מותו תשקוט הארץ 40 שנה, ובנוסף – יש האמור בגמרא כי ”מבני סיסרא למדו תינוקות בירושלים”.

עד כאן יעל האמיצה, שמימשה את נבואתה של דבורה וסיימה לנו את הסיפור עם סיסרא. בפעם הבאה- 

דבורה, הנביאה דבורה.