בתוך כל הצער של מלחמת ״חרבות ברזל״, הסיפורים הקשים, סיפורי הגבורה, עדכונים על החטופים והחטופות, כן כניסה קרקעית או יותר נכון מתי? אולפני החדשות בכלל הערוצים שלא נותנים לנו רגע מנוח מחדשות שלא תמיד היינו רוצים לשמוע החלטנו לעשות אתנחתא. רגע פסק זמן בו תוכלו לשתף את כולנו ברגע אחד, בשיר אחד שמוציא אתכם להפסקה קטנה, עושה לכם קצת נחת בתופת שכולנו חיים כבר שבוע שלישי.

בחרו שיר אחד, כזה שעושה לכם טוב, זה שאתם מתחברים למילים או למנגינה ומזכיר מישהו, מישהי, תקופה אחרת, רגועה יותר שבעזרת השם עוד תחזור.

השיר של ג'זל ללוש

למה בחרתי את השיר?

זה שיר שמתאר כל תקופה ליחיד ולכלל, בתנאי שהוא משלנו בלב.

עוד מיתר נקרע, ועוד אחד, ועוד אחד- והמנגינה אינה שלמה בלעדיהם.
אך ממשיכים לנגן, כי יגיעו מיתרים חדשים, שינגנו את מנגינת קודמיהם ויוסיפו משלהם.

מאחלת לנפש לא להפסיק לנגן.
ולעם גם.
וכך יהיה