מדליית זהב שניה תוך פחות מחודש ימים,שבה השמיע את ההמנון הלאומי של ישראל על אדמת אירופה והפעם בגאורגיה בעיר תלאבי.
את התחרות התחיל שליו בסיבוב של שמינית הגמר בעקבות הדירוג הגבוה מול ניקה ננטשוילי. לאחר דקה בתוך הקרב, שליו הופך באוויר את הגיאורגי ומנחית אותו על חצי גב (וואזארי), וזוכה ביתרון. כעבור חצי דקה נוספת משלים את הניצחון בתרגיל הקרבה מדהים והמשיך לרתק בנחישות אך השופט עוצר ומכריז על ניקוד נוסף של וואזארי אשר משלים זאת לניצחון מוחלט ושליו עולה לרבע הגמר ושם המתין לו, מטיץ׳ רזדבסקי, נציג נבחרת סלובניה.
הקרב נפתח בהתקפות רציפות של שליו אשר סיפקו המון מתח במהלך כל הקרב אבל רק 30 שניות לפני סיום הזמן המוקצב של הקרב שליו מקרב, מחבק ומגלגל את יריבו הסלובני על הגב. השופטים עוצרים את הקרב ויוצאים לבדוק את המהלך במצלמות הילוך איטי ומחליטים להעניק וואזארי לשליו.
בהכרזה על המשך הקרב, מתנפל מאטיץ׳ שבפיגור על שליו, שמנצל את תנועתו, נועל את ידו ורץ עליו בגילגול וטורק באיפון שמעלה את שליו לחצי הגמר נגד אדיס אורוזממטוב מקירגיסטן.
הקרב היה מותח ומאתגר עם יתרון מוקדם לאחר 7 שניות מתחילת הקרב שבו שליו הפיל בוואזארי.
הקרב נמשך 4 דקות ביתרון שליו ובניצחונו אשר הוביל אותו לקרב גמר, שם המתין לו דדשוילי לוקה.
הגמר נפתח ביוזמה של שליו. לאחר 20 שניות נעל ללוקה את הרגל והרים אותו באוויר על הגב מלא, אך השופטים נתנו רק וואזארי והקרב המשיך עוד כחצי דקה עד לניצחונו המוחלט של שליו בגמר.
