הסערה הגאורגית: נקמה או מהלך מתבקש?

הסערה הגאורגית: נקמה או מהלך מתבקש?

אתמול קיבל יהודה נניקשוילי, דמות מאוד מוכרת בקהילה הגאורגית את כלל הסמכויות שהיו ברשותו של הבכיר המיתולוגי של העדה מר משה בוטרשוילי, הדמות האייקונית של הגאורגים שבמשך 4 קדנציות היה המטאור של העדה והתומך הנלהב של יחיאל לסרי בשלושת הקדנציות האחרונות. התמורה לתמיכה היתה סמכויות נרחבות על פעילות הקהילה, פסטיבל יום יהדות גאורגיה, הקמת מוזיאון לעדה, תיק הספורט ותואר כבוד, משנה לראש העיר עליו שמר בוטרשוילי באדיקות. למעשה היו השניים שותפים פוליטיים וכל אחד תרם את חלקו להרמוניה ההדדית.

בוטרשוילי חי טוב עם ההסכם וברך את לסרי בכל הזדמנות, מכל הלב. מעל כל במה ובכל טקס. כך חיו השניים עד שבבחירות האחרונות החל בוטרשוילי להתמהמה עם הצהרת התמיכה, לסרי היה בשעתו הקשה בקמפיין, שהחרדים וש"ס לא איתו באופן רשמי והסקרים מראים סיבוב שני. ברק סרי היה במומנטום וכך גם הלן גלבר. ראש העיר המכהן החל לחפש אלטרנטיבות וכל בשורה מכל כיוון היתה מבחינתו הכרחית.

 

בוטרשוילי ולסרי. פעם זה עבד יפה לשניהם.

 

כבר אז זימן לסרי את בוטרשוילי וביקש ממנו תמיכה, אך משה בוטרשוילי בחר להמתין וציפורים התחילו ללחוש ואף לצייץ שבוטרשוילי חצה את הקווים. הוא הבטיח ללסרי שבסיבוב השני הוא יתמוך בו אך לסרי ידע בתוך תוכו שאסור לו להגיע לסיבוב השני, מבחינתו בוטרשוילי נטש אותו כשהספינה טובעת.

לימים, חברו החרדים בתמיכה אמיצה, וש״ס בסופו של יום התקפלו וחזרו הביתה והשאר היסטוריה.

אחרי הבחירות לסרי נאלץ להביט בעיניים לאותם אנשים ששיחררו את החבל, אלה שרצו להחליף אותו, בוטרשוילי כמו סיעת אשדודים להם נתן את מרבית התמיכה והסיוע והעצים את פעילותם, גם יניב קקון ומאיר אברג׳ל מסיעת אשדודים וגם משה בוטרשוילי היו מבחינתו האנשים האחרונים שיקבלו מנדט, שיעבדו איתו יד ביד בקדנציה הנוכחית.

ברגע שלסרי ידע שיש לו רוב העביר את השלושה לאופוזיציה במחי יד ובטוח אמר לעצמו ״שמור אותי מאוהביי, משונאיי אשמר בעצמי״.

 

18 שנים של חדשות ועדכונים יומיים

 

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה אמון היה ונשאר הפקטור הכי חשוב בדרך משותפת, נכון שזה מתפרש כנקמה קרה וצוננת אבל למעשה פוליטיקאי מנוסה כמו לסרי לא יכול להרשות לעצמו סוסים טרויאנים בקואליציה, לסרי ידע קמפיין מותח, על קצה חוט הסערה מול מתמודדים רבים ונגד כוחות חזקים והצליח למרות הכל לנצח, אפשר לפרגן, אפשר להתאכזב אבל אי אפשר להוריד מחוזק ההישג.

 

הטריו בימים יפים יותר

 

לסרי התחיל קדנציה רביעית עם סדר חדש בארון, מסתבר שגם הוא חשב שהוא ראה הכל אבל מסתבר שבפוליטיקה בכלל הנבואה ניתנה לשוטים ובפוליטיקה הישראלית היא לא ניתנה… אפילו לשוטים.

משה בוטרשוילי, חתול הרחוב של הפוליטיקה המקומית שידע לנתח מהבטן את כל המהלכים וחוכמתו היתה מפתיעה את כולם כשל בהימור האחרון, הגדול והחשוב בחייו הפוליטיים, בוטרשוילי עבר משבר בריאותי באמצע הקדנציה וברוך השם החלים לקראת הקמפיין, זו היתה אמורה להיות שעתו היפה אך ההימור כשל, כמוהו כמו סיעת אשדודים ברגע הנסיקה באה ההתרסקות ו-5 שנים באופוזיציה יהיו קשות עבורם. אולי בעוד 5 שנים יהמרו באופן מוצלח יותר.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*