זה קרה ביום שישי, בשעות השקטות שבין 15:00 לכניסת שבת, הבית נקי, הגוף תפוס מהנקיון טעד הארוחה יש כמה שעות לשים ת׳ראש. התקלחתי, ונכנסתי לחדר לנוח. רגע לפני ניסיתי לשנורר את אבא בדמי כיס לערב, כרגיל , לא הצליח לי. רק שהפעם ממש נמאס לי והחלטתי לעשות משהו כדי לפרנס את עצמי. נמאס לי להיות תלויה באבא הקמצן שלי בכל פעם שאני צריכה 200 שקלים מסריחים.
אח של סיגל חברה שלי , מוריס מציע לי כבר חודשיים עבודה, לבנות האחרות הוא פחות נחמד אבל אותי הוא ממש אוהב, הוא הבטיח שישלם לי יותר ויתייחס אליי כמו מלכה, קבענו לשבת בבוקר בחוף הקשתות.
״את יודעת שאין מצב שאפגע בך״ הוא פתח, ״אני יודעת מוריס״ עניתי לו ״בגלל זה אני פה״, ״יש דרישה מטורפת לרזות עם חזה גדול ואת יכולה לעשות אלפייה ביום בלי להתאמץ״ הדגיש, ״אנחנו יכולים לעוף ביחד״, חישוב שעשיתי מהר בראש הביא למספרים מטורפים, חצי שנה עבודה ואני מסודרת, הסכמתי להתחיל אחרי שהתחייב לא לשלוח לי זקנים ואלימים עם סטיות.
השבועיים הראשונים היו מוזרים אבל מהר מאוד ניטרלתי את הרגש ולא הסכמתי בלי קונדום, החזה הגדול שלי המיס את כל הגברים ורבים התחילו לחזור על בסיס שבועי.
שבוע לפני פסח, בשיא הנקיונות התקשר מוריס וביקש שאגיע לדירה השכורה אותה הוא מנהל, אמרתי לו שאני גמורה ואין מצב, הוא התעקש ולא הרפה וסיפר על 2 לקוחות שלא מרפים מוכנים לוותר ורוצים לשלם כפול, על לקוח רגיל אני עושה 100 ש״ח הוא הבטיח לי 200, מפאת העייפות דיברתי עם סילבי וסיכמנו שנתחלק רק בשביל לא לריב עם מוריס.
קבעתי עם שלי לשעה 19:00, התקלחתי ויצאתי… מוריס חיכה לי עם המפתחות של הדירה למטה, בג׳יפ השחורה שלו, הוא ביקש שאפנק את הלקוח שלי כמו שצריך, שיחזור, ״אין הרבה שמוכנים לשלם כפול״… הוא גם דאג להזכיר לקחת קודם את הכסף כי נראה לו שזה לקוח בונקר…
עליתי להתכונן ועליתי על ״בגדי עבודה״ בייבי דול חושפני בצבע אדום בוהק, כזה שגברים אוהבים, בשעה שבע בדיוק הלקוח נקש על הדלת, צעקתי שפתוח וחיכיתי במיטה בתנוחה סקסית מפתה, הוא נכנס כשראשו מורכן אבל לא הייתי צריכה לראות פניו כדי להבין מיהו, המעיל המרופט הסגיר את זהותו, זה היה אבא שלי, כשהרים את ראשו הוא קפא, הסתובב ויצא. לא אמר מילה, השאיר את הכסף על המזנון הלבן ונעלם. מאז לא חזרתי הביתה וביקשתי ממוריס להעביר אותי לתל אביב. אני רק מקווה שכשאחותי תבקש 200 ש״ח היא תקבל אותם… ולא ממוריס.
רוצים עוד סיפורים אשדודיים:
