כאשר אנשים מן הישוב חושבים על תאונת עבודה הם מתארים אירוע תאונתי, כגון : נפילה מסולם בעבודה, חבלה מכלי עבודה, חבלה או חתך ממכשור חשמלי או מכונה בעבודה או פגיעה במסגרת אירוע מכונן אחר שהתרחש בעבודה.

מאידך, ביצוע עבודה יום יומית החוזרת על עצמה אשר גורמת בכל פעם לפגיעה זעירה, אשר בסופה גורמת לפגיעה קשה ואף לנכויות אינה מצטיירת בעיני הרוב כפגיעה המאפשרת הגשת תביעה לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, אולם מדובר בטעות נפוצה, וחבל שכך, שכן המציאות שונה לחלוטין. עובדים אשר סובלים מפגיעות שהלכו ונצברו במהלך השנים והתגבשו לכדי פגיעה מלאה או הגבלה משמעותית זכאים להכרה בביטוח לאומי – מחלקת נפגעי עבודה.

כך למשל, עובד אשר עשה שימוש יום יומי במקדחה, או עובד אשר במסגרת עבודתו הוא צריך לסובב ברגים במרבית יום עבודתו, יכול להגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי אם תיגרם לו פגיעה בידיו. פגיעה זו למעשה נגרמת באופן איטי וממושך ובכל יום ויום בו הוא מבצע עבודתו הפגיעה הולכת ומתעצמת.

נהוג להשוות פגיעה זו לטיפות מים המטפטפות על סלע עד אשר ברבות הזמן הן גורמת לשחיקת הסלע. כמובן שהטיפות הראשונות לא ממש משפיעות על הסלע החזק, אבל טיפה ועוד טיפה במשך זמן רב יגרמו לשחיקה לא פשוטה. כך בדיוק, הסיבוב היום יומי, הרעד ביד היום יומי, הרעש החזק באוזניו של העובד באופן יום יומי, כולם יכולים לגרום במשך הזמן והשנים לנזקים רבים לעובד.

ברם, דווקא עובדים ונפגעים אלה, כאשר הם מתחילים לסבול מן הפגיעה אינם מודעים לזכויות שלהם. אותם עובדים בעיקר אינם מודעים לכך שבהתאם לעקרון המיקרוטראומה, הם זכאים לפנות לביטוח הלאומי מחלקת נפגעי עבודה ולקבל את זכויותיהם, בדומה לכל נפגע עבודה אחר. מצב זה יוצר מצב שנפגעי עבודה רבים פשוט אינם מקבלים את המגיע להם, ולעיתים מגיע להם לא מעט שכן בייעוץ משפטי נכון הם יכולים לקבל פיצוי הולם.

כך למשל שותפי עו"ד אבי קריסי ואנוכי ייצגנו עובד במוסך אשר במהלך יום עבודה פותח עשרות ומאות של ברגים. אותו עובד נפגע בשורש כף היד בשתי ידיו, המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה. הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה והוכחנו בין השאר באמצעות צילומים כי בחלק הארי של יום העבודה, האיש עסק בסגירה ופתיחה של ברגים. התאונה הוכרה ולנפגע נקבעו בוועדה של הביטוח הלאומי אחוזי נכות משמעותיים אשר זיכו אותו בפיצוי של למעלה מ- 300 אלף ₪. 

דוגמא נוספת היא רצף שפנה למשרדנו לקבלת ייצוג משפטי. מטבע עבודתו שנים רבות האיש עבד כשהוא יושב על ברכיו. במשך השנים הוא החל לסבול מפגיעות בברכיו ומצליעה, תביעה אותה הגשנו לביטוח הלאומי הוכרה ולאחר קביעת אחוזי נכות בוועדה של הביטוח הלאומי הוא קיבל פיצוי בסך של כ- 100 אלף ₪.

דוגמא נוספת שיכולה להסביר מצוין את נושא המיקרוטראומה היא נושא של ירידה בשמיעה וטנטון (זמזום טורדני) עקב חשיפה בעבודה לרעש מזיק. בסוגיה זו ישנם רבים אשר עלולים להיפגע לאט ובהדרגה ברמת השמיעה שלהם כתוצאה ישירה מחשיפה לרעש מזיק וחזק במקום עבודתם. רבים מהם עלולים לחשוב כי כלל לא מדובר בפגיעה ישירה כתוצאה מהעבודה אלא בעיה הנובעת מסיבות אחרות לרבות הזדקנות, ואינם טורחים למצות את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי. 

בתיק נוסף בו יצגנו עובד שעבד שנים רבות במקום עבודה בו הוא נחשף לרעש המכונות במקום. עם השנים שמיעתו נפגעה והוא החל סבול מירידה בשמיעה וכן מצפצוף טורדני באוזניו. לאחר לא מעט מאבקים מול המוסד לביטוח לאומי הוכרה תביעתו כתאונת עבודה/מיקרוטראומה, נקבעו לו אחוזי נכויות והוא קיבל פיצוי השיעור העומד על למעלה מ- 140 אלף ₪. אציין כי בתיק הנ"ל, הגשנו בנוסף גם תביעה נגד מקום עבודתו כיוון שהמעביד התרשל ופעל בניגוד לחוק ולתקנות הבטיחות בעבודה והפעיל את המכונות במקום ללא הגנה מספקת לעובדים והמעביד שילם לאותו עובד סך נוסף מעבר לתשלומי הביטוח הלאומי של כ- 130 אלף ₪.

יש להדגיש כי סוגיית הירידה בשמיעה והטנטון בשנים האחרונות מפעם לפעם בוצעו תיקונים בחוק ולפיכך רצוי לקבל יעוץ משפטי טרם הגשת תביעה לביטוח הלאומי בנושא זה במיוחד.

בשני תיקים נוספים, לקוחותינו סבלו מפגיעות בגב התחתון כתוצאה מפגיעות של מיקרוטראומה. במקרה הראשון דובר על אדם אשר שנים רבות עבד בנהיגה על מחפרון (בובקט), במהלך השנים עקב התנועות הרבות והתזוזות הוא החל לסבול מכאבים בגב התחתון. הגשנו תביעה לביטוח לאומי, לאור אופי עבודתו המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעה, נקבעו לו נכויות והוא קיבל פיצוי בשיעור של כ- 100,000 ₪. מאותה תופעה בדיוק סבל גם נהג הסעות אותו ייצגנו והאיש, לאחר הכרה בתביעתו וקביעת אחוזי נכות הוא פוצה בשיעור של עשרות אלפי שקלים כתוצאה מאותה פגיעה.  

לסיכום אציין כי נושא המיקרוטראומה כולל בתוכו מספר רב של מקרים ואפשרויות וישנה חשיבות גדולה מאוד לקבל יעוץ משפטי טרם הגשת התביעות הללו על מנת להבטיח הכרה בתביעות, ולייתר הליכים משפטיים מיותרים בבתי הדין לעבודה, כמו גם, קבלת פיצוי ראוי והוגן למלוא הנזקים שנגרמים לנפגע בהתאם לשכר המדווח לביטוח הלאומי של אותו נפגע.

הכותב, עו״ד אייל כהן, שותף במשרד עורכי הדין כהן-קריסי רחוב כצנלסון 13 אשקלון טלפון נייד 050-5777753