חבר הנהלת העיר דויד אסייג, הממונה על מינהל התפעול בעיריית אשדוד מתייחס לראשונה לבעיית הצואה של הכלבים בעיר. ״מדובר בראש ובראשונה במכת מדינה ואשדוד היא רק חלק מהבעיה, מינהל התפעול אחראי על האכיפה ופועל למיגורה אך היות ולא ניתן להעמיד פקח 24/7 בכל פארק וכמות משקי הבית המחזיקים כלב ולפעמים גם יותר מאחד ממשיכה לגדול הבנתי שצריך למצוא אמצעי יעיל יותר שיסייע לנו במיגור או צמצום התופעה.
למרות שזה לא פופלארי להאשים את הציבור חייבים לציין את העובדה שמדובר באחריותו המלאה, תושב שלא אוסף פוגע הלכה למעשה בשכנו שדורך או חלילה יכול להידבק במחלה כזאת או אחרת. צואת כלבים עשויה להוות סכנה בריאותית משמעותית לבני אדם ולבעלי חיים אחרים, בעיקר בשל חיידקים, טפילים ומזהמים שהיא מכילה. להלן פירוט של הסכנות הבריאותיות.
נבדקות לא מעט אפשרויות מטעמנו כולל ביקורים שלי יחד עם סגן ראש העיר אלי נכט וראש מינהל תפעון שלמה רוטנברג במחלקות מקבילות בערים אחרות בינהן תל אביב שאימצו את שיטת בדיקת ה- די. אן איי. במסגרת פעולות האכיפה, פקחי העירייה ידגמו את צואת הכלבים שלא נאספה, ויתאימו אותה למאגר ה-DNA העירוני בעל הכלב יקבל את הקנס באמצעות הדואר ובהתאם לתיקון חוק העזר, ואף יחויב בעלות הוצאות הדיגום והבדיקה. התיקון יועבר לבחינת משרד הפנים, בהתאם להוראות הדין.
יש גם מגוון פעילויות קהילתיות של איסוף ופיצוי ע״ח בני נוער שמתוגמלים בדרכים שונות ויצירתיות על הפעילות בעיקר בפארקים.
נושא ההסברה הוא נושא שהוזנח ואת זה חייבים לומר, אני מתכוון להחזיר את העניין החל מתחילת 2025 בבתי הספר היסודיים. הסברה היא הדרך היעילה ביותר לאורך זמן וככל שנקדים את הפעילות ההסברתית כך נצליח למנוע את הבעיה לאורך זמן. אני חסיד גדול של הסברה ובטוח שהיא יעילה לטווח ארוך יותר מכל דרך אחרת. אך לא מבטלת דרכים נוספות לקהלים אחרים.
הסכנות הבריאותיות:
1. זיהומים חיידקיים
- א. אי-קולי (E. coli): צואת כלבים מכילה חיידקי E. coli שעלולים לגרום לזיהומים במערכת העיכול בבני אדם, עם תסמינים כמו שלשול, בחילות, והקאות.
- ב. סלמונלה: חיידק שעלול לגרום להרעלת מזון, עם תסמינים כמו כאבי בטן, חום ושלשול.
- ג. קמפילובקטר (Campylobacter): גורם נפוץ להרעלת מזון ולזיהומים מערכתיים.
2. טפילים
- א. תולעי עגול (Roundworms):
- עלולות להדביק ילדים ואנשים במגע ישיר עם הקרקע המזוהמת. הזיהום יכול לגרום לתופעות עיניות, נוירולוגיות ואחרות.
- ב. תולעי קרס (Hookworms):
- עלולות לחדור דרך העור בעת מגע ישיר עם צואה נגועה, לגרום לגרד, פריחה ודלקות.
- ג. תולעי סרט (Tapeworms):
- נישאות דרך פרעושים שמגיעים מצואה מזוהמת.
3. מחלות נגיפיות
- פרוו-וירוס (Parvovirus):
- וירוס קטלני עבור כלבים, במיוחד גורים, שעלול להתפשט דרך צואה נגועה.
4. סכנות סביבתיות
- א. זיהום מי תהום:
- צואה שאינה נאספת עלולה לחלחל למי תהום ולזהם אותם.
- ב. התרבות אצות רעילות:
- חומרים מזינים בצואה יכולים לתרום לצמיחת אצות מזיקות במקווי מים.
5. מחלות זואונוטיות (מחלות מעוברות מבעלי חיים לבני אדם)
- טוקסוקריאזיס (Toxocariasis):
- מחלה הנגרמת על ידי תולעי עגול, שיכולה לגרום לנזק עיני, מחלות כבד, ואף בעיות נוירולוגיות.
- Giardia: גורם לשלשול ולבעיות מעיים.
- Cryptosporidium: עלול לגרום לשלשול, במיוחד באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
6. רגישויות ואלרגיות
- חלקיקי צואה יבשה שמתפזרים באוויר עלולים לגרום לאלרגיות ובעיות נשימה.
7. פגיעה ישירה ברגליים או ידיים
- דריכה על צואה עלולה לגרום לחדירת טפילים דרך העור או להביא את הצואה למגע עם אזורי גוף רגישים.
אכיפה – פתרונות שהופעלו בערים אחרות בארץ ובעולם
אכיפה יעילה של איסוף צואת כלבים דורשת פתרונות יצירתיים המשלבים חינוך, טכנולוגיה ותמריצים, לצד ענישה במקרה הצורך. הנה מספר דוגמאות לפתרונות יצירתיים שיושמו בערים ובמדינות שונות:
1. פחי אשפה ייעודיים ומתקנים ציבוריים
- פחים חכמים: פחי אשפה ייעודיים עם שקיות מתכלות שמזכירים לבעלי כלבים לאסוף את הצואה. חלקם מצוידים במצלמות כדי לזהות מי לא משתמש בהם.
- עמדות שקיות פסולת: הצבת תחנות חלוקה של שקיות פסולת לאורך מסלולי הליכה ושבילים.
- מיחזור פסולת אורגנית: בערים מסוימות, צואת הכלבים נאספת במתקנים שהופכים אותה לדשן או לאנרגיה מתחדשת (למשל, מתאן להפקת חשמל).
2. ענישה דיגיטלית ומערכות מעקב
- מצלמות רחוב חכמות: מצלמות במקומות ציבוריים שמזהות בעלי כלבים שאינם אוספים את הצואה, עם קנסות אוטומטיים הנשלחים בדואר.
- DNA של כלבים: ערים כמו תל אביב החלו להקים מאגרי DNA לכלבים. במקרה של צואה שלא נאספה, ניתן לבצע בדיקה ולזהות את הבעלים באמצעות מאגר המידע.
- מעקב GPS: בערים מסוימות, משתמשים במכשירי GPS באזורים מועדים כדי לזהות פעילות כלבים ולמפות אזורים בעייתיים.
3. חינוך ותמריצים חיוביים
- פרסים על איסוף צואה: קמפיינים שמעודדים בעלי כלבים לאסוף צואה בתמורה לנקודות זיכוי או שוברים לרכישת מוצרים לכלבים.
- פעילויות קהילתיות: סדנאות וחוגים לבעלי כלבים המשלבים מסרים חינוכיים בנושא האחריות הציבורית.
- קמפיינים ברשתות חברתיות: העלאת מודעות ציבורית באמצעות סרטונים הומוריסטיים, משחקים מקוונים, ותכנים מעוררי השראה.
4. פתרונות טכנולוגיים
- רובוטים לאיסוף פסולת: ערים מסוימות בוחנות רובוטים ניידים שמאתרים ומנקים צואה מהרחוב.
- אפליקציות דיווח: אפליקציות שמאפשרות לדווח על צואה במרחב הציבורי, עם צוות ניקוי שמגיע במהירות לאזור.
5. אכיפה חכמה וקהילתית
- שומרים קהילתיים: גיוס מתנדבים מקומיים לפיקוח על השכונות, בשילוב הענקת מידע והסברה.
- קנסות חכמים: מתן אזהרה ראשונית, והחמרת הענישה במקרה של עבירות חוזרות.
- עבודה קהילתית: במקום קנס, עבירה ראשונה עשויה להוביל לביצוע שעות ניקוי במרחב הציבורי.
6. שיתוף פעולה עם עסקים
- בתי עסק שמספקים שקיות פסולת: למשל, בתי קפה או מסעדות שמספקים שקיות פסולת בחינם ללקוחות.
- תמריצים דרך עסקים מקומיים: תוכניות נאמנות לעסקים שנותנים הנחות למי שאוסף צואת כלבו.
צא ולמד… פתרונות יצירתיים מתל אביב ורחבי העולם
אכיפת איסוף צואת כלבים במרחב הציבורי מהווה אתגר עבור רשויות מקומיות ברחבי העולם. להלן מספר דוגמאות לפתרונות יצירתיים שיושמו במקומות שונים:
- מאגרי DNA לכלבים:
- תל אביב: מועצת העיר אישרה תיקון לחוק העזר העירוני, המאפשר לקחת דגימות DNA מכלבים לצורך אכיפת איסוף צואת כלבים בעיר. בעלי כלבים נדרשים למסור פרטי זיהוי גנטיים של כלבם בעת קבלת או חידוש רישיון הכלב.
- ספרד: בעיר מדריד, הוקם מאגר DNA לכלבים כדי לזהות בעלי כלבים שלא אוספים את צואת כלביהם. המאגר מאפשר לרשויות לאתר את הבעלים ולהטיל קנסות בהתאם.
- שימוש בצואת כלבים להפקת אנרגיה:
- בריסטול, בריטניה: הוקם מתקן הממיר צואת כלבים לאנרגיה המשמשת לתאורת רחוב. בעלי כלבים מתבקשים להשליך את הצואה למתקן ייעודי, והאנרגיה המופקת משמשת לתאורה ציבורית.
- קמפיינים חינוכיים ותמריצים:
- טייוואן: בעיר טאיפיי, הרשויות הציעו תמריצים כספיים לתושבים שאספו צואת כלבים מהרחובות, במטרה לעודד ניקיון המרחב הציבורי.
- קמפיינים חינוכיים: ערים רבות ברחבי העולם משקיעות בקמפיינים להעלאת מודעות הציבור לחשיבות איסוף צואת כלבים, באמצעות שילוט, פרסומות ופעילויות קהילתיות.
פתרונות אלו מדגימים את השילוב בין טכנולוגיה, חינוך ותמריצים כלכליים במטרה לשמור על ניקיון המרחב הציבורי ולהבטיח איכות חיים גבוהה לתושבים. הפתרונות היצירתיים הללו מדגישים את החשיבות של גישה משולבת, שמקדמת אחריות אישית לצד מנגנוני אכיפה חכמים.