עתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ על ידי עו"ד איריס שינפלד מעוררת סערה בחוגים ממשלתיים ובמשרד הפנים.
במרכז העתירה בני זוג חד מיניים – אזרח ישראלי ואזרח גרמני – אשר נישאו בנישואים אזרחיים בקנדה, ונרשמו כנשואים גם במשרד הפנים בישראל. על פי העתירה, השניים פעלו על מנת לרשום את בן הזוג בעל האזרחות הגרמנית – כאזרח ישראלי – כמקובל בנישואין של זוגות הטרוסקסואליים – אך נתקלו בקיר בירוקרטי אטום.
השניים מתגוררים בישראל, מגדלים ארבעה ילדים שנולדו להם בהליך פונדקאות, ואשר שלושה מהם אומצו כל אחד בנפרד, ע"י האב הלא ביולוגי (לא כל הילדים בני אותו האב). בעניין הילד הרביעי, שנולד רק לאחרונה, הוגשה בקשה לצו הורות / אימוץ בימים אלה.
לדברי עו"ד שינפלד, החלו בני הזוג בהליך התאזרחות מדורג כנדרש על ידי המדינה. אלא שלאחר שסיימו את ההליך הממושך, נדהמו השניים לגלות, כי בניגוד להסברים שניתנו להם במשרד הפנים ובמנהל האוכלוסין – לא יוכל הגבר הגרמני לקבל אזרחות ישראלית, זאת, משום שמדובר בזוג חד מיני, ולכן לכל היותר יוכל האזרח הגרמני לזכות במעמד של תושב קבע, בנוהל המאפיין ידועים בציבור.
בעתירה לבג"ץ, מבקשת עו"ד שינפלד מהבג"ץ לחייב את משרד הפנים לשנות את הנוהל הנוגע לזוגות חד מיניים שנישאו בנישואין אזרחיים – כך שיהיה זהה לנוהל שחל על גבר ואישה שנישאו בנישואין אזרחיים. בעקבות העתירה ביקש בג"ץ לקבל לידיו את עמדת המדינה.
לדברי עו"ד שינפלד, נציגי המדינה נמצאים, עד לימים אלה ממש, בהדברות עם משרד הפנים, תוך ניסיון לתת פתרון להענקת אזרחות לעותר, מבלי לשנות את הנוהל המפלה בשלב זה.
בטיוטה מתגבשת של המדינה, שהועברה לידי עו"ד שינפלד בימים האחרונים, נכתב כי לבני הזוג הוצע מלפנים משורת הדין מסלול אזרוח – שיאפשר לאזרח הגרמני לקבל אזרחות ישראלית, אך לא מתוקף נישואיו – ועל כן, על פי טיוטת התגובה, העתירה מתייתרת ודינה להידחות.
לדברי עו"ד שינפלד – תגובה זו של המדינה, אם תועבר לבסוף באופן רשמי לבג"ץ – היא חמקנית, בירוקרטית – וכלל לא משיבה ליסודות האפליה הקשים שהתגלו ביחסה כלפי בני זוג מאותו מין שהחליטו להינשא זה לזה, או זו לזו.
האזרח הגרמני והאזרח הישראלי נישאו זה לזה במאי 2009 בנישואים אזרחיים בקנדה, ומתגוררים יחד בישראל עוד טרם נישואיהם.
בספטמבר 2009 נרשמו השניים כנשואים במשרד הפנים בארץ. לאחר רישום נישואיהם, טופלו השניים במשרד הפנים האיזורי ברמת גן, שם נאמר להם שהם מתחילים במסלול ההתאזרחות כזוג נשוי, ולא במסלול של בני זוג החיים חיים משותפים. לבני הזוג ארבעה ילדים, בהם תאומים, שנולדו בהליכי פונדקאות בהודו מזרעם של שני הגברים, ומרכז חייה של המשפחה הינו בארץ.
בסוף 2011 הגישו בני הזוג בקשות לאימוץ לבית המשפט לענייני משפחה בארץ, כך שכל הורה יאמץ את ילדו הביולוגי של ההורה האחר. בפברואר 2014 ולאחר הליך ארוך וממושך, התקבלו צווי האימוץ האמורים. מכוח אימוץ בנו הביולוגי של האזרח הגרמני על ידי בן זוגו הישראלי, ניתנה לקטין אזרחות ישראלית.
"נהלים שונים להטרוסקסואלים ולחד מיניים"
לדברי עו"ד שינפלד, לקראת סיום תקופת הליך ההתאזרחות המדורג של בן הזוג הגרמני, פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה להתאזרחות, במקובל בקרב זוגות נשואים. לדברי עו"ד שינפלד, השניים פעלו בהתאם לנהלים, ולמצגים אשר הוצגו בפניהם לאורך השנים – בלשכות הפנים האזוריות בתל אביב וברמת גן, לפיהם עם סיומו של ההליך המדורג, תינתן אזרחות לבן הזוג הגרמני רטרואקטיבית – מיום נישואיהם.
לדבריהם, לאחר הגשת הבקשה קיבלו בני הזוג זימון לראיון, כאשר במועד הראיון – דצמבר 2013 – נמסר להם כי בתוך חודש יישלח להם זימון לשבועת אמונים לצורך ההתאזרחות. אלא שזימון שכזה לא התקבל על ידי בני הזוג מעולם. משפנו אל משרד הפנים ברמת גן כדי לברר מתי תתקבל האזרחות שלה הם כה מצפים, החלו לקבל תשובות שונות וסותרות מגורמים שונים, ובהם ממנהל הלשכה למנהל אוכלוסין ברמת גן.
"בני הזוג נדהמו לגלות, כי קיימים שני נהלים שונים בעניינם של בני זוג נשואים: נוהל לנשואים שהינם גבר ואישה, שבסוף התהליך מקבלים אזרחות, ונוהל לבני זוג חד מיניים, שבסופו יכול בן הזוג הזר לזכות לכל היותר במעמד של תושב קבע – אותו נוהל המאפיין ידועים בציבור", אומרת עו"ד איריס שינפלד. לדבריה, מדובר באפליה פסולה, ברורה וחד משמעית, הפוגעת קשות בעיקרון השוויון והצדק. "החלטה זו מונעת משיקולים זרים ופסולים, שבוודאי אין לסבול אותה בעשור השני של המאה ה-21, בו חיים בישראל זוגות חד מיניים רבים, המנהלים חיי משפחה לכל דבר ועניין" דברי עו"ד שינפלד.
"החלטה הפוגעת קשות בזכות לשוויון"
בפברואר 2014 הוענקה לאזרח הגרמני תושבות קבע בישראל ולא אזרחות, חרף המצג שיצרו במשרד הפנים כלפי בני הזוג לאורך השנים. הערר שהגישו בני הזוג כנגד החלטה זו, נדחה ע"י ועדת הערר של משרד הפנים.
"בחירת משרד הפנים ומנהל האוכלוסין להחיל על בני הזוג את 'נוהל הידועים בציבור' ולא את 'נוהל בני הזוג הנשואים', תוך שינוי המדיניות לאחר שבני הזוג החלו כבר בהליך המדורג, חורגת משיקול דעת סביר של הרשות המנהלית", אומרת עו"ד שינפלד. לדבריה, סירוב להענקת אזרחות אך ורק נוכח נטייה מינית הינו סירוב בלתי מידתי, המופעל בחוסר תום לב, ופוגע באופן קשה בזכות לשוויון ולאזרחות. "סירוב זה חוטא לפרשנות המתאימה של החוק, מתעלם מנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה האמור, ופוגע באופן קשה בזכויות יסוד בסיסיות של בן הזוג הגרמני, כמו גם של התא המשפחתי כולו" דברי עו"ד שינפלד.
לאור כל האמור הגישו בני הזוג עתירה, באמצעות עו"ד שינפלד, לבית המשפט העליון בירושלים, ביושבו כבג"ץ – לבטל את החלטת משרד הפנים ומנהל האוכלוסין, ולהורות על רישומו של בן הזוג הגרמני כאזרח ישראל.
"המדינה התעכבה במתן תשובתה לעתירה"
לדברי עו"ד איריס שינפלד, המדינה ניסתה בדרכים שונות להשפיע על בני הזוג למשוך את עתירתם, תוך מתן "פתרונות" לבעייתם האישית, בצורה שלא תחייב אותה כהלכה פסוקה.
בימים אלה הועבר נייר תגובה מקדמי שלהמדינה בו היא מציעה לזוג לקבל אזרחות שלא מכח הנישואין אלא מכח סעיף 5, בין השאר מכח ישיבה ממושכת בישראל ומרכז חיים בה, וזאת לפנים משורת הדין.
המדינה מציעה בתגובתה הלא רשמית – לוותר על התנאים שנדרשים לאיזרוח העותר – ולהשוות את הדרישות אליו – כאל זוג נשוי, אולם מבלי לשנות את הנוהל המפלה. עם זאת, צוין בנייר התגובה כי במשרד הפנים וברשות האוכלוסין שוקלים לשנות את הנוהל המפלה.
לדברי עו"ד איריס שינפלד, בחירה בהליך אזרוח מכח סעיף 5 כרוכה בפנייה נוספת למשרד הפנים, שסופה מי ישורנה. כמו כן, מדובר עדיין בפתרון מפלה, גם אם תוצאתו הסופית דומה. למעשה, עמדת המדינה המתגבשת גורסת כי דרכם של אזרחים ישראליים ובני זוגם, להם הם נשואים בנישואין אזרחיים – חסומה להתאזרחות מכח נישואיהם וזאת מבלי שתהיה לכך סיבה עניינית. לדברי עו"ד שינפלד, המדינה לא מצביעה על כל סיבה עניינית להשאיר על כנו את הנוהל המפלה, והדבר מודגש עוד יותר, כאשר המדינה מציעה פתרונות עוקפי נוהל – ומלפנים משורת הדין – אך ורק על מנת למנוע את הדיון באפליה המושרשת בנהליה.
"על כן" לדברי עו"ד שינפלד – "מצטיירת תגובת המדינה המתגבשת כחמקנית, נשענת על נימוקים בירוקרטיים – וכלל לא משיבה ליסודות האפליה הקשים שהתגלו ביחסה כלפי בני זוג מאותו מין שהחליטו להינשא זה לזה, או זו לזו".
עו"ד איריס שינפלד, מומחית בדיני משפחה, דיני אימוץ ופונדקאות, וכן בסוגיות משפטיות שעניינן משפחות חד מיניות.