במועצת העיר אשדוד, לשם שלחנו את נציגינו להוביל את הנהלת העיר לחמשת השנים הבאות קרו כמה וכמה ריבים שחלקם אמנם לחצו ידיים ועל פניו סגרו עניין, חלקם אולי יעשו זאת בכיפור וחלקם כנראה סיימו את מערכת היחסים הפוליטית כבר בשנה הראשונה שאפילו לא תמה במלואה.
יחסים קרים במועצה פוגעים בשירות לתושב אם נרצה או לא, כל שיתופי הפעולה וחלוקת האנרגיות שלא קורות בפועל, פוגעות בתושב, שיתופי פעולה בין ראשי תחומים שלא משתפים פעולה ולא יוזמים פעולות למען הקהילות שלהם פוגעות בתיפקוד העירוני.
בשנה הראשונה להנהגה החדשה חווינו כמה וכמה ויכוחים/ריבים/כסאחים שאולי, רק אולי יפתרו ביום הכיפורים הקרוב. ריכזנו כאן את העימותים שעשו את השנה:
#1 יחיאל לסרי VS אבי אמסלם
עם היוודע תוצאות הבחירות האחרונות אמסלם לא היה צריך לשתות הרבה כדי להשתכר. התוצאה המדהימה של 6 מנדטים עשתה את העבודה. אמסלם, שהיה בטוח לקבל 2 סגנים ואת כל מה שבא לו, אחרי הכל 6 מנדטים + ההמלכה של ראש העיר עם תמיכה גלויה בלסרי מביאים את ההימור למימוש של 100%.
אבל בהימור כמו בהימור ללסרי וגבי כנפו היו תכניות אחרות לגמרי. אחרי מחאת השבת לסרי היה חייב להרגיע את העיר והדבר היחיד שהוא לא רצה או לא יכל להרשות לעצמו זה ש״ס ויהדות התורה חזקות. ההחתמה הראשונה של כצנלסון עם ששת המנדטים שלהם היו רק הסימן לבאות. ש״ס בסופו של יום חתמו כמה שעות לפני טקס כינון המועצה ונכנסו למועצה עם רשימת דרישות קצרה מהרבה מזו שנכנסו איתה לחדר המשא ומתן. אמסלם בהמשך ניסה לעשות לראש העיר סדרת חינוך עם איומים על מוטי מלכא ולסרי הדיר את אמסלם ממעגל ההנהגה.
בינתיים, לקראת הבחירות הארציות ובהתערבות הרב אריה דרעי נעשתה ״סוג של סולחה״. להגיד שקיימת אידיליה בין השניים? לא חותם.
#2 שמעון כצנלסון VS ולדימיר גרשוב
זה התחיל עם הקרב על יהודה אבידן בראשות חפ״א, בימים ההם, יהודה אבידן מנכ״ל מכהן של החברה לפיתוח אשדוד והממונה הוא ולדימיר גרשוב. על הפרק בישיבת מועצה, הדחה של גרשוב ומינויו של עו״ד חנוך דרך ארליך. מציע ההצעה לסדר, לא אחר מאשר סגן ראש העיר שמעון כצנלסון. חילופי הברא הם הפרומו להדחתו של אבידן, גרשוב שולף ציפורניים ונלחם ביו״ר מפלגתו. במונולוג מפתיע יוצא גרשוב להגנת המנכ״ל אבידן ובהתנגדות פומבית ליו״ר התנועה. מחזה חריג במועצה ובפוליטיקה בכלל. לקריטריון נספר שבסופו של תהליך הודח גרשוב מחפ״א ומאז מה שהיה הוא זה שיהיה.
אילן בן עדי VS יהודה אבידן
הרבה יסכימו איתי שזה היה אחד מרגעי השיא של ישיבות המועצה EVER. מה שזכה לכינוי ״נאום המחברת״, אירוע שהגיע בהמשך לאירוע הקודם בו מאשים מנכ״ל העירייה אילן בן עדי את מנכ״ל חפ״א יהודה אבידן בנאום ״אני מאשים״ ארוך ומקריא בזה אחר זה אישומים מתוך מחברת אישית שהוכנה מראש. במועצה… דממה. נאום/הקראת גזר דין עם האשמות חמורות אודות התערבותו של אבידן בתהליכים פוליטיים מקומיים לצד כשלונות בחברה לפיתוח אשדוד. אבידן התפטר מאז אבל לסלוח לבן עדי? עדיין מוקדם.
שרון מרק VS אפרת אוחיון
אולי בגלל הציפייה מהפורמט החדש של תנועה נשית שמביאה הישג מדהים הסיפור של הלביאות נשאר כאחרון חביב. סיפור שהכישלון שבסופו מתחיל דווקא בהצלחתו. 2 נשים שמביאות 2 מנדטים ונכנסות כמטאוריות לזירה הפוליטית המקומית, כולל תואר נכסף של סגנית ראש עיר בפעם הראשונה בתולדות העיר. מממשות את התיקים בהסכם הקואליציוני ועד כאן הכל ״ורוד״ תרתי משמע.
יש שיגידו שזה האופי הנשי, יש שיגידו שההצלחה הגדולה הוציאה מהנשים את השד הקנאתי ויש שיגידו שלא היתה הכנה להצלחה. זמן קצר אחרי תחילת הכהונה יורד הלבן מהורוד ונשאר רק דם. דם רע. החבורה הנשית שחייכה בגאווה כל הקמפיין והבטיחה משהו חדש בפוליטיקה המקומית מגיעה למקום הכי נמוך שיש לפוליטיקה להציע. אחרי מספר חודשים של ברוגז מתוקשר ופגיעות אישיות מתפצלות השתיים ומנתקות את חבל הטבור. במקרה הספציפי הזה נראה שזה עשה טוב לכל אחת בנפרד, הפריחה המחודשת מוכיחה שלשתיהן יש מקום בפוליטיקה המקומית רק כנראה שלא ביחד.
גמר חתימה טובה!
00
