לא פחות מ-43 אלף עסקים קטנים נסגרו בישראל במהלך שנת 2015. ואם ננתח את רשימת העסקים שנסגרו, נמצא ביניהם גם כאלה, אשר פעלו על תווי עבודות הרכבת הקלה בתל אביב. אך לצד העסקים, שחדלו לעבוד ונסגרו, עדיין פועלים על תווי העבודות מאות עסקים קטנים, אשר ספגו בשנה וחצי האחרונות הפסדים כבדים בגובה של עשרות מיליוני שקלים.

עבודת הרכבת הקלה בתל אביב החלו בחודש אוגוסט 2015. כתוצאה מכך, נחסמו או הוגבלו דרכי גישה לעסקים רבים – ביניהם מוסכים, מסעדות, חנויות קטנות, ועוד. זה אולי נשמע מפתיע, אך במסגרת הפרויקט הגרנדיוזי, ששוויו מסתכם במיליארדי שקלים איש לא חשב על הפגיעה הצפויה בעסקים הקטנים. הסוגיה הועלתה לדיון שבועות בודדים לפני תחילת העבודות, אך עד עצם היום הזה אף גוף לא השכיל לקחת על עצמו אחריות והביע נכונות לשאת בהוצאות הפיצויים. עיריית ת"א מוכנה להציע פיצוי זעום ומפנה את בעלי העסקים לחברת נת"ע, המבצעת את העבודות מטעם משרד התחבורה. נת"ע מצידה מגלגלת את האחריות אל פתחם של משרדי הממשלה השונים. כתוצאה, וגם היום, בתחילת פברואר 2017, סוגיית הפיצוי טרם נפתרה. בינתיים העסקים ממשיכים לסבול, להתכווץ ולהיסגר. כמה מהם נכנסו לרשימת העסקים שנסגרו בשנת 2016 ועוד עלולים להיכנס לסטטיסטיקה העצובה בשנה הקרובה?

במצב דומה, נמצאים בעלי העסקים אשר נפגעו במהלך גל השריפות בחיפה בנובמבר האחרון. על פי החוק, רשות המיסים אמורה לפצות את העסקים על נזק ישיר – בעיקר על אובדן הציוד והמלאי, לפי שווי השוק שלהם. בפועל, למיטב ידיעתי, עד היום פקידי מס רכוש טרם הגיעו לעסקים לאמוד את הנזק. לפני כחודשיים, עם סיום האירועים בחיפה, יצאתי בקריאה למשרד האוצר לקדם מהלך של פיצוי לעסקים שנפגעו, הן בעבור הנזק הישיר, והן בעבור הנזק העקיף (אובדן עסקאות, פיגור בתשלומים וכדומה). אך לדאבוני הרב, קריאתי נפלה על אוזניים ערלות במשרד האוצר, ועד היום עשרות העסקים שנפגעו בגל השריפות שהתרחש בנובמבר נשארו ללא פיצוי

ואולי בעצם יש כאן מדיניות. מדיניות, אשר מתעלמת באופן עקבי ממצוקת העסקים הקטנים: על תווי הרכבת בתל אביב, באזורי השריפה בחיפה, וגם באשדוד, שבה עבודות תשתית נמשכות מזה שנה ו-8 חודשים וגורמות לקשיים גדולים לעסקים המקומיים. מדיניות, אשר שוכחת, כי מדובר במגזר אשר מהווה בסיס לכלכלה בריאה וצומחת, קטר הצמיחה של המשק הישראלי. לא מדובר בהיעדר התקציב. המדינה, במידת הצורך, תמיד יודעת לאתר את המשאבים הדרושים. הממשלה גם הוכיחה בעבר – למשל, לאחר מבצע "צוק איתן" , כי יש ביכולתה לקדם את מהלכי הפיצוי אשר מכסים  את רוב הנזק, ישיר ועקיף. המנגנון הזה הוא לעיתים מסורבל ואיטי להפליא, אך הוא כבר קיים וניתן אף לשפר ולייעל אותו. הגיע העת שממשלת ישראל תחליף דיסקט ותתחיל להתייחס לאסונות ולאירועים אזרחיים כפי שהיא מתייחסת לנזקי מבצעים צבאיים. ועד שזה יקרה, נמשיך לספור עסקים, שבהיעדר הפיצוי, אט אט "נחנקים" ונכנסים לסטטיסטיקה העצובה של סגירות. 

רו"ח ולדימיר בליאק,
מראשי מחאת העצמאיים בישראל