בשדרות רוטשילד בתל אביב, במקביל למשחק הדרבי האשדודי התקיימה הפגנה נגד השחיתות השלטונית. אלפים יצאו לרחוב כי מבחינתם זו הדרך היחידה להביע את מחאתם ואי הסכמתם לדרך הפעולה השלטונית. מה הקשר לדרבי אתם שואלים? אז זהו שיש קשר כמעט ישיר.

כ-6,000 אוהדים צהובים ואדומים הגיעו למשחק הדרבי שהקיים היום באצטדיון היא׳, שליש מהכמות שהגיעה לדרבי מגיעה למשחקי הליגה הסדירים, גם זה לא בהתחייבות. משחקי הליגה שמתקיימים בסינתטי ברובע ב׳ מאופיינים בהמון צבע ובאווית עידוד יוצאת דופן (מצד 2 הקבוצות) אך כמות האוהדים שהגיעה לדרבי היא לא פחות מפי 3 ממשחק ליגה רגיל.

הסיבה העיקרית קשורה אף היא בכדורגל, היא נקראת מועדון ספורט אשדוד, יציר הכלאיים של 2 המועדונים שמעולם לא עוכל ע״י האוהדים, שחוק הברזל מבחינתם שאדום ימות אדום וצהוב ימות צהוב… הופר, בדרך לא דרך הושיבו באותו יציע 2 צבעים מנוגדים וככל שהשנים עברו הקרע הלך והחמיר ויציעי הקבוצה ה״מאוחדת״ הלכו והתדלדלו עד לירידה לליגה השנייה.

לפני 3 שנים החליטו האוהדים לקחת את גורלם בידם, ובדיוק כמו ההבדל בין שכיר לעצמאי החלו באשדוד אוהדי שתי הקבוצות לעבוד בסטארט אם של עצמם, עם כל האנרגיה והיכולות האישיות כדי שהמיזם יצליח.

המטרה היתה ברורה: יום הדין. היום בו יוכיחו לעולם שהאיחוד גמר את את הכדורגל באשדוד, שאשדוד היא עדיין עיר של כדורגל… ולא כל כך משנה באיזו ליגה או מה התקציב. שני שליש מהקהל שהגיע הערב לדרבי הגיע כמחאה. 2 שליש הצביעו ברגלים ונתנו כרטיס צהוב ואדום למי שהחליט נגדם לפני כ-16 שנים.

למרות שלא ראינו משחק כדורגל גדול זה היה שולי, העיר אשדוד לבשה חג, אצטדיון היא׳ חזר לחיים ו6,000 משפחות מאשדוד קיבלו ערב אחד של נחת וכבר הפכו את שעון החול לדבר האמיתי באמת… הדרבי הבא.

כפי שנראים הדברים היום השתיים יגיעו באותו סטטוס פלוס מינוס לסיבוב הבא רק שבדרבי הבא ככל הנראה תהיה משמעות גדולה הרבה יותר, שם תיקבע העולה לליגה א׳, אתם מוכנים לכזה מתח?

תמונות מתוך עמודי הפייסבוק

פרינג׳ סטייל – ימים של שמחה