שימור זיכרון השואה והבנת משמעויות שיבת העם לארצו ותקומת ישראל לאחר חורבן יהדות אירופה, הם מהנושאים היותר חשובים בתולדות עמנו. במוסדות החינוך מקדישים לזה לא מעט שיעורים ובשבוע שעבר בית ספר שובו אירגן את תלמידיו לביקור ב"יד ושם" בירושלים וחשף את תלמידיו לטרגדיה הנוראה שכילתה שליש מהעם היהודי.
כשאנו מדברים על זיכרון בחיי האומה אנו מכוונים לזיכרון השואה ולטרגדיה הנוראה שכילתה שליש מהעם היהודי על אדמת אירופה. כשאנו מדברים על תקומה אנו מכוונים לנס המדהים של שיבת העם לארץ ישראל והקמת המדינה. תלמידי בית ספר שובו אשר ביקרו השבוע ב"יד ושם", עמדו על הרצף ההיסטורי משואה לתקומה ולמדו על שארית הפליטה ("אוד מוצל מאש") אשר נחלצה מציפורני הקלגס הנאצי ועשתה דרכה אל ארץ ישראל, עליה קמה מדינת היהודים, היא מדינת ישראל.
מנהלת בית הספר גב' מלכי שיינין, מציינת כי הביקור ב"יד ושם" היה במסגרת הלמידה על מאורעות השואה וחקר השורשים להגברת הזהות היהודית, המורשת וגבורת עמינו ולאהבת העם והארץ. "נסענו יחד לסיור לימודי במוזיאון "יד ושם" בירושלים. תלמידינו חוו את חורבנה של יהדות אירופה המעטירה על כל היבטיו והבינו את התוצאות הנוראות של השואה על ההיסטוריה של עם ישראל, מבחינה לאומית ורוחנית, תוך שמתעוררים בהם רגשות עזים ועמוקים לנספים ולסבלם" אומרת היא ומציינת את החיבור להמשך הסיור כאשר "הם, תלמידינו, זכו לשמוע וללמוד גם על נס התקומה וחידוש הבניין הלאומי והרוחני של העם בארצנו, כאשר הם עצמם חיים במדינה יהודית, בביטחון וללא מורא".
לסיור התלמידים בירושלים התלוו גם הורים, אך חוויה מיוחדת הזדמנה לתלמידים בדמותה של סבתא של אחד התלמידים אשר חוותה בעצמה את זוועות השואה ושיתפה את הילדים במה שעבר עליה ועל משפחתה בשואה. הסבתא, ניצולת שואה אותנטית, הביאה איתה מסמכים ותמונות וכשהיא מציגה אותה בפניהם, סיפרה בהתרגשות על חייה בשואה ועל תלאות חייה עד לסיום המלחמה.
"עבור הילדים היתה זו חוויה מכוננת" אומרת שיינין ומציינת כי "מפגש זה יצר חיבור ישיר ובלתי אמצעי עם אדם שחווה בעצמו את הטרגדיה הנוראה והביאה לכך שהתלמידים הבינו טוב יותר ועמוק יותר את מוראות השואה וגם הבין את האחריות ואת המחויבות שלנו כעם, שפרק כזה לא ייכתב עוד בתולדות האומה היהודית".
בסיום פרק זה, כאשר התכנסו התלמידים לתפילה בבית הכנסת ונחשפו לספר התורה ולשרידי תשמישי קדושה, סיפר אחד הילדים בהתרגשות רבה, על התפילין שעוברים אצלם במשפחה מדור לדור ומשמשים עדות דוממת לחפץ אשר "ראה" את הזוועה ועל הזיכרונות לבני המשפחה שנספו בשואה.
