מאת כלילה לוקשינסקי
רוצים פרסומת אותנטית לאשדוד, בלי במאי ובלי תסריט? בואו למגרש הכדורגל בויצמן 6 באשדוד, כל שישי בתשע בבוקר, כדי לצפות במשחק כדורגל הכי יפה שאפשר לדמיין – מתנדבים עם לב מיוחד משחקים עם שחקנים מיוחדים. חסכנו מחשבה בכותרת הכתבה בכך שמיתגנו אותה עם תמצית של מה חשוב בה, כדי להבין – צריך לראות בעיניים (אחרי שקוראים את הכתבה).
הכל התחיל בזכות לשון טובה שהגיעה אלינו על מורדי בן דוד, תושב אשדוד לשעבר (כיום בגן יבנה), 31, נשוי ועובד עם רקע מקצועי בכדורגל. הוא מתנדב שם קבוע. "קהילה בונה קבוצה בונה קהילה, זה המוטו" – מורדי מסביר עם חיוך גדול וצניעות בסוף המשפט כשהוא מקבל אותי במגרש, ומעביר בפס את הראיון אורן שטיינוורצל, בן 38, אדריכל במקצועו – "אנחנו נפגשים פעם בשבוע בשעה תשע בבוקר עם חבר'ה בעלי מוגבלויות, ונולדה פה מסגרת שמאגדת מתנדבים ומיוחדים לאימונים וטורנירים לקבוצות דומות בארץ. הדבר הזה הוא הרבה יותר מתרומה לקהילה או מפגש חברתי, אנחנו משפחה!".
אורן שטיינוורצל, רונן לוי, מורדי בן דוד
אורן מדייק. אם בכתבות תחקיר רבות אנחנו שומעים על מינויים פוליטיים לתפקידים ציבוריים, אז בזו נציג מינויים התנדבותיים שמתחילים במשפחה, ומגדילים אותה לכזו שרוצים להצטרף אליה.
המח והלב של ההתארגנות היפה הזו הוא אבא של אורן, עורך הדין איציק שטיינוורצל, שהוא גם במקרה מנהל קבוצת מכבי עירוני אשדוד. שטיינוורצל האב לא הסתפק בתכניות קהילתיות קיימות, ויזם עוד אחת לאוסף העירוני שלנו- לפני שבע שנים הוא ביקש מהרווחה באשדוד לארגן כנס למיוחדים, הציג שם את תכנית לשילוב אוכלוסיה מיוחדת בקהילה באמצעות כדורגל למי שהגיע, וקהל היעד המיוחד נרשם בלי להסס.
איציק וסקר ועו"ד איציק שטיינוורצל
"הם גדלו אצלי, את לא יכולה להשוות את המשחק שלהם היום, ואת נקודת הפתיחה בה הם לא הבינו מה זה כדור. הם כבר בזה, תראי איך הם משחקים! את לא מבדילה מי מיוחד ומי לא!" – ההתלהבות של שטיינוורצל מהמשחק דומה לשל מלחין שמקשיב לשיר שהלחין, והוא שומע אותו מושר בידי אחרים. כמו כל האנשים הטובים, הגאווה שלו נשמעת רק כשהוא מדבר על התועלת שיוצאת מהיוזמה שלו, ולא על עצמו כאחד שעושה.
איציק שטיינוורצל דואג להבהיר שהוא אמנם התחיל הכל, אבל יש לו שותף צמוד מתחילת הדרך איציק ואסקר, שעובד בתור מנהל תפעול – "לכמת במילים סיפוק מנתינה זה בלתי אפשרי. התנדבתי בעבר בפרוייקט נוער בסיכון, זה משהו שהיגע דרך העבודה וזה הצית אצלי את רוח ההתנדבות שנשארת" מסביר ואסקר, שהוא גם מקור נוסף לרוח החיובית בקבוצה.
איך ההתנדבות פה לא מתנגשת לכם עם החיים האישיים?
"לאישתי בהתחלה לא היה קל, אבל מהר מאד היא החליטה להקל בזה שהיא תורמת, מגבה ועושה בעצמה. את הכביסה של השחקנים מהיום היא תעשה בהנאה גדולה. זו דוגמא אישית גם לילדים שלנו, הם מבינים שעשיה טובה היא גורם מלכד ומאחד, ומבינים שכאזרחים צריך לשאול תמיד מה אני יכול לעשות, איך אני יכול לשפר ולתת. זה חיידק שאנחנו מאד רוצים בבית, החיידק של ההתנדבות" מסביר ואסקר.
"אישתי בהתחלה התנגדה להעדרויות המרובות שלי, אבל כשראתה והבינה שגם הבנים בעסק, קיבלתי יד חופשית ואנחנו עם גיבוי ותמיכה שלה בבית. אני חי את הפעולה הזאת ואת האירגון הזה מתוך אמונה ואהבה. אלה יחסים של סימביוזה, כי כמו בכל פעם שאתה נותן – אתה מקבל משהו אחר בתמורה, גדול יותר מכל דבר מוחשי אחר. מסוג הפרוייקטים שאתה קם בהתלהבות לטפל בלוגיסטיקה שלהם", מוסיף שטיינוורצל את הצד שלו.
קבוצת שווים בכדורגל בטורניר בירושלים
הקבוצה כולה מושקעת מכסף אישי של איציק שטיינוורצל ואיציק ואסקר. שטיינוורצל מתנדב גם כעורך דין ב"שכר מצווה" ושי"ל (עמותות למעוטי יכולת הזקוקים לסיוע משפטי) ומשמש כרכז העיר של פרוייקט "באים בטוב" אחראי גם על מתנדבים בעיר חי את המשפט "שלח לחמך על פני המים".
רשות הספורט (השם?) מעניקה לנו שעות מגרש, יחד עם בני קריכלי ורוני עוואט (שחקן כדורגל לשעבר), עמית וולפמן ועוד אנשים טובים.
גילוי נאות – במהלך הכתבה הבנתי ששטיינוורצל וואסקר לא מסתפקים במגרש וכדור, מבחינתם השחקנים ראויים לקצת מעבר – ציון ימי הולדת, כיבוד ושאר הנלווים ממומנים על ידי שניהם מכספם האישי, ומדובר בסכומים נאים. למרות שלא שיתפו במידע הזה, חשבנו לכלול אותו בגלל העובדה שהעניין רחוק מלהיות מובן מאליו.
איך המתנדבים מגיעים לכאן?
"אני הגעתי דרך חבר מ'סמול טוק', וזכיתי להכיר אנשים נפלאים עם לב ענק שכיף להכיר אותם. זה בונוס! שלוש שנים שאני בקבוצה עם קשרים אישיים חבריים אמיתיים. אני גם לא יודע לומר לך איך המיוחדים מרגישים, כי אנחנו לא נותנים להם את היחס שהם שונים מאיתנו" מסביר לי מורדי, שמסכים לדבר על מה שהוא עושה רק מתוך אמונה שזה יגרה עוד אנשים להתנדב ולתת, כי הוא פשוט כזה.
"זה תורם לנו בקטע הנפשי! זה עוזר לנו להרגיש טוב, זה ממלא ומספק לראות משחק שווה לחלוטין, עם שחקנים שהכדורגל עבורם הוא לא רק האקשן של הניצחון, הוא הגשר שלהם לחברה." מסביר שטיינוורצל, בעוד ואסקר השותף מנמק – "לדעת שתרמת לשילוב נכון של אדם עם מוגבלות בחברה, לראות בחורים צעירים כמו אורן, מורדי, שחר נגב, דני ברק, האנשים האלה קמים כל שישי בבוקר כדי לשחק עם בעלי מוגבלויות להתרגשות של משחק לכל דבר – זה לבנות את החברה, להיות שותף פעיל של משהו אמיתי."
הקבוצה – שוויון בכדורגל
אורן לא מפסיק לפרגן לאבא ולמתנדבים, ואי אפשר להמנע מלחשוב על זה שיש אנשים שאצלם "מינוי מקורבים" הוא ביטוי נרדף ל"גיוס מתנדבים", בכלל, אפשר לומר שב"שוויון בכדורגל" האיוש של בני משפחה הוא למטרות טובות של התנדבות, והפיכתם לשגרירים של רצון טוב, שידביקו אחרים באווירת ההתנדבות. אח של איציק וסקר, ליאור וסקר, מתנדב כל שבוע גם כן. גם הילדים שלו באים חופשי ובכיף לצפות כשיוצא.- "תראי, על זה בסוף הכל נופל וקם. השחקנים פה שווים בהכל, השחקנים המיוחדים מתרגשים כל חמישי לקראת שישי, כל פעם כאילו זה מחדש. אבא שלי הוא אדם מיוחד במינו, שאני בהחלט מביט בו בגאווה על מי שהוא ומה שהוא עושה, אפרופו שיח ישראלי על זהות ישראלית" אומר אלון, וצודק.
במהלך המשחק המיוחד, יצא שהגענו בעת שיתוף פעולה שיצר מתנדב אחר וחדש, שמואל דרמון, שבכלל משחק ביוזמה חברתית אחרת לגמרי – "לידור המלך", שעליה נרחיב בכתבה הבאה. גם דרמון הגיע דרך חבר (מורדי), וגם הוא הסביר בענווה יתרה שהוא בכלל לא מבין מה חריג כל כך בלהתנדב אם אתה נהנה מזה.
יצא שבאותו המפגש מושאי הכתבה, פגשנו זוג הורים של שחקן מיוחד חדש, שבמקרה הגיע למשחק ראשון לפני קליטה מלאה בקבוצה – "ראינו כתבה באינטרנט על הקבוצה, ורצינו לשלב את הילד בפעילות חברתית שמתאימה לו. הוא בן 22, מתנדב בצה"ל, עם CP ותפקוד יחסית גבוה. יצרנו קשר עם ואסקר, וקיבלנו מענה מיידי וחם. את יכולה לראות כמה הוא נהנה, וזו פעם ראשונה שאנחנו פה איתו. ההתרגשות שהיתה בבית לקראת ההגעה שלנו לכאן היום, היתה שווה. הבן שלנו מרגיש חלק מהכלל, חלק מהעניין. שטיינוורצל וואסקר לקחו את הכדורגל וניצלו כהלכה את היתרונות החברתיים והמאחדים שיש בו. הילד שלנו מאושר, המטרה שהוא ימשיך וימצא פה בית. אנחנו גם רוצים להיות חלק מזה!"
"הבן שלהם נהדר! אנחנו לא רוצים שיבחינו מי 'רגיל' ומי 'לא'. יש טורנירים ארציים, יש אימונים, קבוצה לכל דבר ועניין. הוקמה גם קבוצה בכתמון ירושלים כמו שלנו, ואז זה צבר מימדים. קמו עוד קבוצות בארץ והזרוע עוד נטויה. הצלחנו לעורר מודעות לצורך להצמיח את האוכלוסיה המיוחדת!"
בשביל להבין כמה הקבוצה כבר הפכה להיות קבוצה של האוהדים שהם גם שחקנים, מספיק להסתכל על החולצות שלהם כדי להבין מי מימן אותן – נכון, שחקן מהקבוצה, רונן לוי. עם פרסום חרישי לעסק השיפוצים שלו וחיוך אדיב, רונן העביר את הריאיון למשה שוקרון (מתנדב), שבכלל בא לשחק כי בחור מהעבודה משחק ב"לידור המלך" והציע לחברים בעבודה להצטרף למשחק של "שוויון בכדורגל" – "עזבתי את כל הבישולים לשבת, ובאתי!".
