לאחרונה, באזור עמק המעיינות ועמק חרוד, ננשכו כמה תושבים ע"י חיות חולות בכלבת, ובתקשורת מדווחים כי על התפרצות המחלה אחראים בעלי חיים נגועים שהגיעו מירדן ובהם תנים, שועלים וכלבים משוטטים. השירות הווטרינרי באשדוד מביא מידע זה לציבור ובעיקר לבעלי הכלבים, ומבקש מהם לוודא שכלביהם מחוסן!
במהלך השנה האחרונה חלה עלייה במספר בעלי החיים שנמצאו נגועים במחלת הכלבת בצפון הארץ, בעיקר באזור בית שאן והעמקים, עם נטייה להתפשטות איטית לכיוון מרכז הארץ. עד כה התגלו 68 מקרים מתחילת השנה בחיות בר (תנים ושועלים), בחיות משק (צאן ובקר) ובחיות בית (כלבים וחתולים). דווחו מספר מקרים בהם תנים הנושאים את המחלה נכנסו ללא פחד לישובים ותקפו חיות משק או בני האדם. החשד הוא, שהזן החדש של הווירוס הגורם למחלת הכלבת, חדר מכיוון הירדן ונוצר מצב של הידבקות משמעותית לא רק בקרב חיות בר אך גם של חיות משק (צאן ובקר) וחיות בית (כלבים וחתולים) כאמור. בשירות הווטרינרי אשדוד מבקשים לציין כי החלק הדרומי ביותר שבו אותרו בעלי החיים הנגועים במחלת הכלבת, נמצא בקו יוקנעם – בת שלמה – חוף הכרמל, ועד כה לא דווחו מקרים על מחלת הכלבת באזור בית אריה או המועצות השכנות לנו.
אף על פי כן, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים נוקטים בצעדי חירום למניעת התפשטות המחלה על ידי פיזור מן האוויר של חיסונים כנגד כלבת בתוך פיתיונות אוראליים, בכל השטחים הפתוחים והחקלאיים במדינת ישראל, בעיקר במקומות בהם נפוצים שועלים ותנים. החיסונים האוראליים פוזרו גם בשטחים הפתוחים סביב המועצה וחלק מהפיתיונות אף נמצאו בתוך הישוב. החיסון האוראלי של חיות הבר יחד עם חיסונם של כלבים וחיסון חתולי הרחוב שעוברים סירוס או עיקור, מייצגים אחוזי התחסנות גבוהים כנגד מחלת הכלבת של בעלי החיים בתחום המועצה.
"זה הזמן להקפיד הקפדה יתרה על חיסון כנגד כלבת של כל הכלבים המוחזקים על ידי התושבים בעיר" אומרים בשירות הווטרינרי באשדוד ומבקשים מהתושבים "לוודא שכלבם מחוסן בחיסון בר תוקף (פעם בשנה) כנגד כלבת ומוחזק ברישיון כחוק!". ההנחיות לגבי החיסונים מציינים כי את גורי הכלבים יש לחסן כבר בגיל שלושה חודשים וכן מומלץ לחסן חתולי בית כנגד המחלה. כמו כן, בעלי הכלבים מתבקשים שלא לתת לכלביהם לשוטט ללא השגחה ברשות הרבים ו/או לבוא במגע עם חיות בר או עם כלבים אחרים, אם אינם בטוחים שהם מחוסנים כנגד כלבת, וכמובן שאין לאסוף כלבים ובעלי חיים משוטטים!
כמו כן, הם ממליצים להימנע מאימוץ גורים מתחת לגיל שלושה חודשים, אם לא ידועה ההיסטוריה של הכלב. "אימוץ כלב בוגר וגורים מגיל שלושה חודשים חייבים להיות מלווים באישור חיסון כנגד כלבת" הם אומרים. ומה קורה במקרה של נשיכה מכלב? "במקרה של נשיכה או שריטה מכלב, חתול או בעל חיים אחר (ממשפחת יונקים), יש לשטוף היטב את המקום במים וסבון ולפנות לבדיקה בלשכת הבריאות המחוזית" אומרים בשירות הווטרינרי.
מידע חיוני בנושא מחלת הכלבת
מהי כלבת? – כלבת היא מחלה חשוכת מרפא שתוקפת את מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת על ידי נגיף ממשפחת ה- lyssa (ביוונית "שיגעון"). המחלה ידועה בכל חלקי העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית.
היסטוריה – במהלך תשע שנותיה הראשונות של המדינה (1948-1957) מתו בישראל 23 בני אדם ממחלת הכלבת, לאחר שננשכו על ידי בעלי חיים נגועים ולא קיבלו טיפול מניעתי נאות. משנת 1960 ועד 1996 אירעו שני מקרים נוספים: האחד בשכם ב- 1969 והשני ברמת הגולן ב- 1971. בתאריך 06.10.96 נושך בשפתו חייל בן 20 בצפון הגולן על ידי חיה אותה תיאר (כנראה בטעות) כחולדה ובתחקיר שנערך בדיעבד התברר כי כנראה מדובר בדלק (טורף קטן ממשפחת היונקים). כעבור שישה שבועות הופיעו בחייל סימנים עצביים שנחשדו ככלבת שאומתה בבדיקת הרוק של החייל. גורלו של החייל נחרץ, והוא נפטר לאחר שהיה מאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים שיבא בתל השומר. בדצמבר 1997 נפטרו מכלבת שני בני אדם נוספים, ילדה בת 7 מקלנסוואה וגבר בן 58 מג'דידה שבגליל המערבי. בשנת 2003 נפטרה מכלבת אישה שננשכה על ידי חתול באזור ירוחם ולא קיבלה את הטיפול המונע.
מי יכול להידבק בכלבת? – כל יונק יכול להידבק בכלבת: בני האדם, כלביים, חתוליים, סוסים, בקר וצאן, מכרסמים ועוד. בישראל ישנה נגיעות בשועלים ותנים שמהווים את המאגר של הנגיף והמקור העיקרי להדבקות.
כיצד נדבקים בכלבת? – הנגיף מצוי ברוק וברקמות העצביות של בעל החיים הנגוע בכלבת. מגע עם הרוק הוא דרך ההדבקה המשמעותית ביותר, לרוב דרך נשיכה, אך גם בחדירה של הרוק הנגוע דרך רקמות שונות.
מהו משך הזמן מהנשיכה עד להגעת הווירוס למערכת העצבים המרכזית (מוח)? – הווירוס מתקדם מאזור הנשיכה, דרך מערכת העצבים לכיוון המוח. משך הזמן עד להגעת הווירוס למוח תלוי במקום הנשיכה ויכול לנוע בין מספר שבועות לחצי שנה ויותר. מרגע הגעת הווירוס למוח, נוצר תהליך בלתי הפיך במערכת העצבים המרכזית שלא ניתן לטיפול.
מהם הסימנים הקליניים של מחלת הכלבת? – הסימנים עשויים להיות שונים בין בעל חיים אחד למשנהו אך בעיקרם הם סימנים עצביים:
- שינויים התנהגותיים – דכאון, דמנטיה, התנהגות אפאטית, חוסר מנוחה
- תוקפנות לא אופיינית
- נשיכת חפצים דוממים
- פחד ממים
- ריור מוגבר או קצפי
- שינויי קול \ יללות
- קשיי בליעה
- שיתוק חלקי /עוויתות / פרכוסים
ננשכתי, מה עושים?
- יש לשטוף היטב את מקום הנשיכה במים וסבון.
- יש לתאר את בעל החיים שנשך ולהודיע, במידה ואפשר, על מקום הימצאותו לשירות הווטרינרי לשם הסגרתו לתצפית כלבת. ההסגר נועד לקבוע האם הכלב נגוע בכלבת. היה ומת הכלב במהלך ההסגר ייבדק מוחו לאבחון כלבת והמידע יועבר לשירותי הבריאות לשם טיפול נאות שבשלב זה יציל את חיי הננשך.
- לפנות לשירותי הבריאות (רופא המשפחה, קופת חולים וכדומה) לקבלת טיפול ראשוני. במידה והנשוך אינו מחוסן בחיסון בר תוקף כנגד טטנוס, יינתן חיסון זה בעת הפנייה.
- חשוב לפנות ללשכת הבריאות המחוזית/נפתית לרישום גיליון נשיכה
איך אמנע כלבת ומהן חובותיי כאזרח?
– חסן כלבך כנגד כלבת בגיל שלושה חודשים ואחר כך כל שנה.
– וודא כי ברשותך רישיון להחזקת כלב .
– כלב יטייל ברשות הרבים רק כשהוא מובל ברצועה על ידי אדם המסוגל לשלוט בו.
– מנע מכלבך לשוטט ללא השגחתך ברשות הרבים.
– מנע מגע בין כלבך לחיות בר ולכלבים שאינך בטוח אם הם מחוסנים כנגד כלבת.
– אל תשלח ידך ללטף כלב זר, חתול, קוף או כל בעל חיים אחר אשר עלולים להדביק במחלת הכלבת.
– פנה לשירות הווטרינרי הרשותי בכל שאלה או ספק שלדעתך עלול להביא להדבקות במחלה.
