פעם בשבוע צעירים עם ובלי צרכים מיוחדים מתכנסים ומשתפים פעולה למען מטרה חלומית: לעקוף את מערכת החינוך הנוהגת לפלוט בעלי מוגבלויות המתגלים עם היכולת לעוף

מערכת החינוך מתיימרת להיות שוויונית אך בפועל מתקיימת הפרדה בין מסגרות החינוך המיוחד למסגרות החינוך הרגיל.
מה יהיה הצעד הבא? הפרדה בתחבורה הציבורית? הפרדה בסביבת המגורים? שימו לב, החברה הישראלית יוצרת יקום מקביל לשני העולמות. עולם אחד שייך למסכנים בעלי מקרה אבוד, והעולם השני מנוהל על ידי מנהיגי העתיד ופורצי דרך.

הכירו את תנועת הנוער כנפיים של קרמבו, שכאן כדי להוכיח לכם שוויתרתם מהר מידי.
בתנועה מאמינים שאין סיבה להגדיר את יכולות המסוגלות ועלינו לחלום ולהגשים כל מה שבחרנו לדמיין, לא משנה כמה קשה העבודה בדרך. התנועה משלבת פעילים עם ובלי צרכים מיוחדים, ומעניקה לכל אחד את הזכות ללבוש חולצת תנועה, עניבה וסמל כפיר מבלי ליצור מעמדות של חניך וחונך. של תורם ונזקק. לכולם מגיע להשתייך לחברה ולהתגאות בסמל המיוחד שמעניק לנו כנפיים, לא רק בגב החולצה אלא גם בחלק הקדמי – כדי שתוכלו לקשר בין סמל התנועה לחיוך הענק שמסתיר את האף.

"במסגרות החינוך הרגיל לומדים מתמטיקה ולשון. ושאסור להרים ידיים, אין מקרה אבוד. אין לא יכול, יש לא רוצה. מסתבר שבעולם הצרכים מיוחדים כן קיים לא יכול. הם לא מסוגלים להגיע להישגים מרשימים ועלולים להפריע למנהיגי העתיד בהצלחתם. נשאיר אותם שם ונסכם במילים 'שלא נדע'. לפחות יש מסגרת מיוחדת לעולם הילדים המוגבלים שנולדו בטעות וביאסו את ההורים. בינתיים תלמדו אתם, זה חשוב לקדם את המדע.." (מתוך קטע ספוקוורד)

בעתיד, כולם יהיו בוגרי תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" – כל מורה, נהג אוטובוס ומוכר במכולת ידע להתנהל ברגישות ולהכיל את המגבלות והלקויות השונות. גם ראשי העיר וחברי הכנסת יפעלו למען גינות ציבוריות המכילות מתקנים המותאמים לכיסא גלגלים ואף אחד לא ישתמש במילה "מפגר" כמילת גנאי, מכיוון שבסביבתו עלול להיות אדם מאותגר שכלית, שלא שם לב שהמגבלה שלו הפכה לבדיחה.

לא! הם לא נולדו בטעות ולא ביאסו את ההורים – הם גיבורים. אלה הגיבורים שנפלטו ממערכת החינוך והתגלו עם היכולת לעוף. חבל שהתייאשתם מראש בגלל משהו מולד.