אז מה עכשיו? בעיקרון חורף, במציאות? מזג אוויר מוזר שעושה חשק לצאת מהבית עם מעיל דובון ובוקסר.

אני אחסוך מכם את המאמצים המיותרים להתמודד עם תקופת המעבר המתישה הזאת, ורק אנחם אתכם בעובדה שבדיוק כמוכם, עוד מיליוני ישראלים נאבקים קשות בלהבין מה לעזאזל רוצה מאיתנו מזג האוויר – ולמה הוא חייב להיות כזה ילד נאחס שעושה דווקא.

עונות ה"מעבר" האלו תורמות רבות למצב הרוח שלנו בשתי דרכים עיקריות:

1. פגיעה קשה במלתחה ובבחירות השנויות במחלוקת שאנחנו צריכים לעשות כל בוקר, כי הרי צריך להמר איך יתפתח היום, ולאלה מאיתנו (אני למשל) שלא טובים בהימורים, מוצאים את עצמם עם חולצה ארוכה וטרנינג בשיא החום, או כמובן בסופת שלגים עם בגד ים וגופיה.
2. לדברי דוקטור איריס גייר, מומחית לרפואת עיניים, מעבר לסתם אי נוחות ובאסה כללית מהמצב, יכולים להתפתח כאבי ראש וסמפטומים של אלרגיה לאלה הסובלים מאלרגיות שונות (שוב, אני למשל): "מיגרנה מופיעה לאחר חשיפה לטריגרים שונים, ותקופות מעבר ושינויי עונות יכולים לגרום להתקפי מיגרנה. תקופות אלה קשורות בעיקר לשינויים בסדר היום ולחשיפה לאור השמש, אשר מגבירים את הסיכוי להופעת התקף מיגרנה. בנוסף, ייתכן וקיים קשר בין תגובות אלרגיות האופייניות לעונות המעבר ובין הסיכון לפתח התקפים של מיגרנה." (מתוך אתר הבית ISALA.ORG)

אז למה מגיע לנו כל הטוב הזה בכלל? מה עשינו? במה פשענו ובמה חטאנו? התיאוריה שלי לפחות אומרת שכמו אחרי כל דבר טוב בחיים, או במקרה שלנו עונת הקיץ, חייבת לבוא איזו עונה רעה ונקמנית שתזכיר לנו כמה הקיץ היה טוב אלינו ולא הערכנו אותו מספיק. כל הבכי הבלתי פוסק של "יואו איזה חום" או "אין אני? מתה על חורף!", נראה לנו קטנוני ומיותר, כי בדיוק כמו תקופת הצבא – אתה זוכר רק את הצחוקים והחבר'ה ופחות את המפקד המנוול שדפק לך שבת.

אז מה בעצם מצפה לנו בסופ"ש הקרוב ובשבוע שאחריו? הלוואי והייתה תשובה קלה לשאלה הזאת.

ממחר ועד שבת הבאה, הטמפרטורות ינועו מ17 מעלות עד 24 ויישאו בתואר הנחשק "מעונן חלקית", מה שבעצם אומר שעם ארוך יהיה לנו ממש חם ועם קצר יהיה ממש קר. כיף.

מה שנשאר הוא להאמין בעצמנו ובבחירות שלנו וגם אם הן שגויות לחלוטין, לעמוד מאחוריהן עד שממש כמו הקרוקס, ליאור מילר וסמנתה פוקס, איך אומר טונה?

גם זה יעבור.