מה שהכרזה אחת יכולה לעשות לעיר גדולה? את זה ראינו טוב מאוד השבוע. ההכרזה של ברק סרי לראשות העיר הוציאה את כל השדים מהארון. נחזור אחורה לשלישי בערב, סרי יוצא בהצהרה שהוא מתכוון לרוץ לראשות העיר באשדוד בבחירות הקרובות, עד כאן מבורך, בן אדם ראוי ומנוסה עוזב חיים נוחים ומתוקשרים ובא לנסות ולתרום לעיר אשדוד, ראינו בשנים האחרונות שזה לא דבר מובן מאליו ומעטים מאוד האנשים שמוכנים להתלכלך בבוץ הפוליטי (שלא איחר לבוא) מה שמסביר את מיעוט המועמדים החדשים שמצטרפים למרוץ, ולא, אני לא מדבר על השחקנים הקבועים מהקדנציות הקבועות אלא על דמויות חדשות שמגיעות ונכנסות לפוליטיקה המקומית.
ברק סרי הוכרז ע״י ממ״ק ראש העיר גבי כנפו עם הכרזתו כ״בובה של הקבלן צחי אבו שהכריח אותו להתמודד״, כך צוטט כנפו מיד עם פרסום ההכרזה, צחי אבו לא נשאר חייב והכריז בציטוט משלו: ״כנפו הוא משרת קטן של לסרי״, גם מקורבי סרי (שכרגע אין להם שם) קפצו על ההזדמנות לרדת נמוך והכריזו ש״כנפו הוא ליצן חצר״
אז אחרי שהבנו את רמת השיח שמחכה לו עד סוף אוקטובר בואו ננסה להבין מה עומד מאחורי ההאשמות ואיך צחי אבו פתאום נכנס למערכה.
הסכסוך הארוך בין צחי אבו ליחיאל לסרי לא חדש לאף אחד, הניצחון של אבו במתחם פלדות היה ככל הנראה רק וי אחד בפנקס ההתחשבנות בין השניים, אין ספק שרוב המחלוקות בין השניים נובעות מענייני נדל״ן כאלה או אחרות שהסלימו למאבק ראש בראש. לסרי נחוש לא לוותר וצחי כמו צחי, נחוש לנצח גם אם מדובר בהצנחה לכאורה של מועמד שישבש את מערכת הבחירות שתוריד בסופה את יחיאל לסרי מכס ראש העיר.
לסרי מבחינתו לא יושב בחיבוק ידיים, מזה זמן מה חלה התעוררות פוליטית מצידו, גם אם בחדרי חדרים. לסרי שקיבל כמה שריטות בכנף עצם הפרידה משותפו למערכות הפוליטיות מוטי מלכא ועוד כמה מקורבים שנטשו את הספינה, לא ידוע עדיין לכיוונו של מי אבל מה שבטוח שהם לא בצד שלו. התגובה המהירה של כנפו מעידה מהר מאוד שהכפפות הוסרו לפני שהם נלבשו, לסרי ינגן ככל הנראה על העובדה שלא נכנע לקבלני הון שלטון ויקווה שהציבור יאמין דווקא לו.
ש״ס ולסרי בימים טובים יותר
תמיכת ש״ס והחרדים
אם אתם רוצים לדעת מה הסיפור המרכזי של המערכה הקרובה תחפשו את מכתבי התמיכה שלהם במועמד, שם כל הסיפור, שם הקולות שם המפתח והיתרון. דווקא בעניין הזה ברק סרי מלחיץ את לסרי יותר מכל מועמד אחר, סרי הוא כנראה הדמות היחידה שיכולה ״לגנוב״ את ש״ס ליחיאל, לסרי משלם במזומן על ההדחה המשפילה של יהודה אבידן שעובד ימים כלילות על השידוך, לסרי שנהנה במשך 3 קדנציות מתמיכה עיוורת של שתי המפלגות ודי הזניח את הקול החילוני הליברלי כי הוא לא ממש היה צריך אותו כדי לעבור את רף ה40% הגיע לישורת האחרונה פחות מוכן, נוסחת הקסם כבר לא ממש עובדת ואם נסתכל על תוצאות 2018 נראה שניצחון בסיבוב ראשון הוא לא כזה בטוח בהסתמך על העובדה שלסרי חצה יחד עם שתיהן את ה-40% בדוחק רב. סיבוב שני יהיה הרבה יותר בעייתי ליחיאל והוא יודע שזה תרחיש אפשרי למערכה הקרובה.
ברק סרי. צילום יובל אליאס
לא רק ברק סרי…
אבל הבחירות הן לא רק בין לסרי לברק סרי, ללסרי יש עוד צרות אחרות, אלי לחמני, שמעון כצנלסון, הלן גלבר, אלי נכט, שרון מרק וגם אורן סרויה, יש צרות גדולות ויש צרות קטנות. כשהמשחק הוא 40% כל אחוז שלא מגיע ללסרי יכול להיות קריטי, כפי שציינתי, אם יש סיבוב שני המשחק מתהפך, לסרי מבחינתו פחות בנוי לתרחיש של סיבוב שני, אירוע שאנחנו פחות מכירים ופחות יודעים לנחש את תוצאותיו, אך טכנית ברור לגמרי מהבחירות האחרונות שאם לסרי לא היה חוצה בדוחק את קו ה-40% הוא לא היה ראש העיר היום. אם נחשב רק את אחוזיהם של כצנלסון ולחמני, לפני שסופרים את אלה של נכט והלן גלבר היינו מקבלים יתרון בולט למועמד שהוא לא יחיאל לסרי, האגו שמנע חיבורים עלה ללחמני וגלבר 5 שנים באופוזיציה ללא כל יכולת לקדם כלום ובעיקר להתבגר בעוד 5 שנים.
אלי לחמני
אלי לחמני.
על פניו, אחד המועמדים המובילים לראשות, טרום הכניסה של סרי, לחמני אמנם מברך על כניסתו אך זה הרגע שבו יריב אמיתי נולד ללחמני באופן אישי, עוד שגריר של ״רק לא יחיאל לסרי״, אג׳נדה תואמת, עם יותר כריזמה, אך עם פחות יכולות ניהול. לחמני ללא ספק אדם ראוי מבחינת יכולות ניהול עיר, איש מוכשר ומשכיל עטור תארים ויושרה אבל, לא פוליטיקאי. כאן הבעיה היותר משמעותית, אין ספק שאם היינו שמים אותו על כסא ראש העיר בקומה החמישית היינו מרוויחים מנהל טוב אבל הבעיה הגדולה שהדרך לשם רצופה יכולות אנושיות מולדות כמו כריזמה, יצירתיות, דיגיטל וקריאייטיב. וזה לא הפורטה שלו. ללחמני עדיין יש הזדמנות להשתפר בעניין ולהביא צוות קריאייטיב מנצח, קצת עבודה על עמידה מול קהל והרבה יותר חיוך… גם ביבי עשה את זה וזה חלק מהעניין.
הלן גלבר
הלן גלבר. מתאוששת
הלן גלבר זה סיפור יפה על התמדה, בניגוד ללחמני יש לה את הפן הפוליטי ואחרי המפלה של 2018 נראה שהיא דווקא מתחזקת, אחרי הזיכוי ב״משפט הקלטות״ מול בן זקן הצליחה גלבר להתחזק ולחזק את השטח שלה ולפי שמועות על סקרים שרצים היא יושבת יפה על דו ספרתי כזה או אחר שזה מכובד מאוד עבור מישהי שהתרסקה בכזו עוצמה. גלבר לא הרימה ידיים, תכונה של פוליטיקאים אמיתיים וגם הפעם תהיה ככל הנראה חלק מהנוף שלנו בפוליטיקה המקומית. האם תרוץ לבד שוב? האם תתאחד עם אחד מהמועמדים? והאם תהיה האחת שתגיע לסיבוב שני? ימים יגידו. כך או כך ראויה הלן לפירגון כאישה חזקה שנתנה פייט לטייקונים וזיכתה את שמה.
שמעון כצנלסון
שמעון כצנלסון. יכריז אחרי החג
שמעון כצנלסון הודיע שיחליט עד אחרי פסח אם הוא רץ או לא לראשות העיר, כצנלסון שהיה המועמד המוביל לראשות העיר עם יותר מ-25% ולא פחות מ-6 מנדטים למועצה מתלבט אם לצאת לעוד מסע. גילו המתקרב ל-80 יקשה עליו לשחזר את ההישג מה גם שעיקר האג׳נדה שלו לא מומשה, עם קצת הצלחות בנושא התיירות לא הצליח כצנלסון למנוע את מגמת ההתחרדות למרות כוחו הרב בעירייה ובמועצה, כך גם לגבי אכזבת פעילים מרכזיים שנטשו בינתיים את הספינה ומעל לכל, מחאת השבת שכבר לא רלוונטית כמו ב-2018 והיתה הדלק למספר הקולות הגדול שקיבל. עתידם של הישראלים בסיעה הרוסית גם הוא לא ברור, האם חנוך דרך ארליך ואורית אלמוזלינו רייז ימשיכו? סטלה ויינשטיין בודאות לא תמשיך ונראה שיצטרך להרכיב צוות חדש במידה ויחליט לרוץ. ככל הנראה הכרזתו של כצנלסון במידה וכן תהיה ככל הנראה האחרונה מבין מומעמדי הראשות וכשנדע סופית אם הוא ממשיך או ממליך את אחד מיורשיו נדע להתייחס.
אלי נכט
אלי נכט. יפתיע?
אם דיברנו על יורשים אלי נכט יכול לאגף מימין ולעקוף בלי לאותת. כבר למדנו שהקול הרוסי נוטה להיות נאמן לנבחריו, אלי נכט, הכריז השבוע על ריצה לראשות, צעד נועז בהתבסס על התקציבים הנדרשים לטובת האירוע אך נראה שהוא נחוש לגנוב את ההובלה בסיבוב השני. במידה וסניה לא יתמודד יכול נכט ליהנות מהצבעה רגשית של אחוז גבוה מהמגזר הרוסי, בזמן שהגדולים רבים ונלחמים על אותו קהל יכול הקול הרוסי להתאחד ולהוות כח מפתיע שיתגלה רק בקלפי. נכט מתחזק בדמויות מוכרות ומרעננות בדמותם של דויד אסייג וככל הנראה עוד כמה שיכולים להיות האקס פקטור ביום הדין, אני ממליץ לא לזלזל בהתמודדות הזאת.
שרון מרק
שרון מרק. יצירתית
שרון מרק היא הפספסוס של לסרי, אקורד הפיטורין הצורם הקים עליו מתנגדת שביקום מקביל יכלה להיות שותפה, שרון מרק הכריזה שהיא ״לוקחת את אשדוד לידיים״ תסחוף כנראה אחריה לא מעט נשים ליברליות, גם אם היא לא מסכנת היום את הכיסא של לסרי באופן ישיר היא בטוח תנגס במספר כזה או אחר באחוזים כל כך יקרים ללסרי. בניגוד לשאר המועמדים שרון עושה עבודה מדהימה ברשתות, ראשונה לכל אירוע עם נכסים דיגיטליים רבים המקנים לה קשר לקהילות רבות. הקשרים שלה עם ארגונים נשיים ארציים מקנים לה יכולות מתקדמות לחשיפות ארציות כמעט על בסיס שבועי, פעולותיה היצירתיות ובעיקר המהירות מיצרות לה תהודה ארצית באתרי תוכן עם רייטינג לא מבוטל. שרון ממותגת כקידמה, יצירתיות אך עדיין לא הצליחה לבסס את עצמה עם עשייה משמעותית, הכהונה הקצרה לא הספיקה לה לסיים מהלכים והבולטות שלה בתקשורת הצליחה להלחיץ לא מעט אנשים. תרוץ עד הסוף? תחבור? ככל הנראה גם אותה גם אותה נראה בקדנציה הבאה.ֿ
אורן סרויה
אורן סרויה
על אורן סרויה אנחנו לא יודעים הרבה, אין ספק שמדובר באיש ראוי שהיה מבשרו של לסרי בבחירות הקודמות וזה ככל הנראה הסיפור, עוד דמות מהמטה של לסרי שהופכת למתנגדת וכבר אמרנו, יכול מאוד להיות שאלה בדיוק הקולות שיביאו עלינו סיבוב שני במצב הדחוק של בחירות 2023. יאמר לזכותו שהוא הראשון שהכריז ונראה שהוא שהוא עובד במרץ רב, ארשה לעצמי להמר שלא מדובר בראש העיר הבא אך למועצת העיר יכול אורן להפתיע ולהתחיל את דרכו הפוליטית העצמאית. כבוד גדול הוא מקבל על היוזמה. גם חבירה למועמד אחר ככל הנראה תהיה על הפרק מבחינתו.
לסיכום,
אם הגעתם עד כאן אתם בטח מבינים שמחכה לנו מערכת בחירות מותחת, ייצרית ובעיקר מרתקת, לראשונה באשדוד יש צפי משמעותי לסיבוב שני מה שמדרבן את המועמדים החדשים וקצת פחות את ראש העיר עצמו. רגע לפני פסח ננסה לאחל לעצמנו מערכה נקיה, פחות נמוכה מבחינת התבטאויות, ומהמועמדים נבקש: דברו למה אתם טובים וראויים ולא למה האחר לא. זה מה שאנחנו רוצים לשמוע ומכאן נחליט. אל תגררו אותנו לשפל שלא יבוא לנו לצאת ולהצביע לאיש מכם/ן, יש פה הזדמנות להביא שיח חדש, מספיק לנו מההפגנות ומהפילוג שמורידים עלינו מירושלים.
חג שמח!
