זה לא סוד שהעיר אשדוד עמוסה וגדושה בעדות שונות, אם בגלל העליות השונות שבחרו להן את העיר לבית, או בגלל ההגירה מהערים השונות בארץ בעקבות משפחה.

אז אפשר לדבר עד מחר על ההיסטוריה של העליות השונות ולחפור בלי סוף על היהדות בתפוצות, אבל עם היסטוריה לא הולכים למכולת. ואם במכולות עסקינן – איך אפשר שלא להזכיר את העדה השולטת בתחום, הגרוזינים.

קצת על העדה: אין ספק שמדובר בעדה חמה ומחבקת, למרות שרוב הזמן בעיקר את חברי העדה האחרים. אבל עדיין. מדובר באנשים חמים ומתוקים מטוגנים בשמן עמוק. יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים", ושם בדרך כלל נמצאו כל מבני הקהילה. קהילת יהודי גאורגיה מורכבת משתי קהילות עיקריות:

1. קהילת היהודים המקומיים, "הגאורגים", שהתיישבו בגאורגיה כבר בתקופה הקדומה, והיוו את רוב יהודי המדינה;
2. קהילה קטנה של יהודים אשכנזים, שברחו ממקום מושבם בזמן מלחמת העולם השנייה, ואף מעט לפני כן, והתיישבו בטביליסי, בירת המדינה. בפי היהודים המקומיים הם נקראו "אשכֶּנַזימֶבּי".

רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידאולוגיים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. חלקם היגרו מישראל לארצות הברית, לרוסיה, לבלגיה, לאוסטריה, לספרד ולמדינות נוספות, ממניעים כלכליים. (ויקיפדיה).

הקשר הישראלי:

השגריר הישראלי בגאורגיה היה שבתאי צור, יליד גאורגיה, וכן השגריר הגאורגי בישראל, דובר העברית, לאשה ז'ווניה, היה יהודי. שני שרים בממשלתו של סאקשווילי הם יהודים: שר ההגנה, דוד קזרשווילי שבעל דרכון ישראלי ותמור יעקובשווילי.

הנשיא סאקשווילי הגיע לביקור לא רשמי בישראל, באוקטובר 2006, בעקבות חניכת צינור הנפט באקו–טביליסי–ג'ייהאן, וחנך מרכז לחקר האנרגיה באוניברסיטת חיפה וקיבל מן המוסד תואר דוקטור לשם כבוד. הוא נתקבל בסבר פנים יפות בקרב קהילת יוצאי גאורגיה בישראל. ישראל סייעה לגאורגיה, יחד עם מדינות מערביות אחרות, בחימוש הצבא הגאורגי ואימונו.

הכי חשוב, אוכל:

אוכל גרוזיני הוא אהבה, אין ספק. ומה היא אהבה אם לא טיגון כל ירק, פרי, בצק ובכללי עצמים דוממים בבית בשמן עמוק?? בדיוק. אז הנה כמה אהבות גדולות:

1. "לוואשי" – הלחם הגרוזיני הביתי והמדהים שעושה חשק להתחיל לנגב, הלחם הוא הבסיס, הלב וממש כמו מבטא כבד וכיפות בית כנסת, אין ארוחה גרוזינית אמיתית בלעדיו.
2. "חָצַ'פּוּרי" – הוא מאפה גאורגי מסורתי. מדובר בלחם ממולא בתערובות גבינות, ביצים חמאה/שמן ולעתים תוספות שונות. לכל אזור בגאורגיה יש את החצ'פורי שלו ואת אופן ההכנה הייחודי לו, אז אם מצאתם בשר בפנים, הכל טוב. תמשיכו ללעוס.
3. "חינקלי" – למרות השם שלו, לא מדובר בחומר ניקוי או חברת כימיקלים. חינקַלי הוא כיסון גאורגי במגוון מילויים, בדרך כלל בשר בקר, אך לעתים גם עם גבינה או שמנת חמוצה. המילוי מעורבב עם תבלינים. המאכל מוגש חם לאחר שהורתח במים חמים. וכמובן ישנן וריאציות שונות לפי אזורים שונים בגאורגיה.

המלצה שלי:

מצאו לכם גרוזיני/ גרוזינית הקרובים למקום מגוריכם, חבקו אותם, בקרו במכולת של אביהם והכי חשוב – רוצו למטבח של אמא שלהם ותרמזו שאתם רעבים. למרות שממש כמו כל עדה חמה אחרת, ידחפו לכם אוכל לפרצוף הרבה לפני שתספיקו להגיד "סליחה טעיתי בדירה".

בתיאבון.