ממשיכים בספיישל העדות ועכשיו, אחרי שנסגרנו פחות או יותר מי הם הבוכרים ומאין הגיעו לארץ הקודש, הגיע הזמן להכיר עדה מסתורית לא פחות – הקווקזים!

לחלקנו אולי המילה "קווקזי" עושה קונוטציה של רוסי עצבני, אבל אם קוראים קצת, פוגשים קצת ואוכלים קצת, התמונה נראית אחרת לגמרי.

קצת על העדה:

"קווקז" הוא אזור גאו–פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה). האזור ממוקם בין הים הכספי לים השחור. באזור מתנשאים הרי קווקז, הכוללים את האלברוס, ההר הגבוה באירופה.

הקווקז ממוקם בין שלושה מרכזים תרבותיים: רוסיה בצפון, טורקיה בדרום–מערב ואיראן בדרום–מזרח. כן, זה נוראי בדיוק כמו שזה נשמע. האזור סבל מיריבויות פוליטיות, צבאיות, דתיות ותרבותיות במשך אלפי שנים, אפילו עד היום. לאורך זמן רב האזור נשלט על ידי גורמים חיצוניים, ולעיתים, נשלט על ידי גורמים אזוריים. בגדול? בלגאן רציני, ולא מהסוג הכיף.

"יהודי ההרים", או ה"היהודים ההרריים" הם בעצם שמות שונים להגדרת יהדות קווקז, שהייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים. יהודים אלה חיו בעיקר בצפון ובמזרח הקווקז, במדינות אזרבייג'ן, צ'צ'ניה, דאגסטן ורפובליקת קברדינו–בלקריה. היהודים ההרריים מכנים עצמם בשם "ג'והור" שפרושו יהודים ושפתם בהתאם היא ג'והורי – "יהודית". הכינוי "היהודים ההרריים" (ברוסית: גוֹרְסְקִי יֶברֶאי), ניתן על ידי הרוסים לקהילות היהודים במזרח הקווקז החל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, עם כיבושו של מזרח הקווקז על ידי האימפריה הרוסית. בישראל ידועים בני הקהילה בכינוי "קווקזים".

הקשר הישראלי:

העלייה הגדולה מן הקווקז בשנות השבעים של המאה ה־20 הולידה יישוב חדש, בחודש יוני 1981 הוקם בהרים שמעל ואדי ערה היישוב "חיננית" (איזה שם מקסים הא?) ובו שבעים משפחות. גל העלייה הגדול של שנות התשעים הביא עולים רבים, ובסוף שנות התשעים מונה העדה הקווקזית בישראל כ-80,000 נפש. אנשי העליות החדשות מפוזרים במקומות רבים ברחבי הארץ, עם ריכוזים גדולים בעכו, קריית ים, באזור השרון המרכז – אור–עקיבא, חדרה, פרדס–חנה, נתניה, כפר סבא, פתח תקווה וראשון לציון, ובערי הדרום – באר–שבע, אופקים, נתיבות, שדרות וכמובן, כמובן, אשדוד.

הכי חשוב, אוכל:

כמו שאר העדות שבאו מאירופה (גאורגיה, בוכרה), גם האוכל הקווקזי פחות או יותר מדיע מאותו המטבח. יש ראציות שונות ללחם וכל מיני דברים מגניבים שעושים חשק להשמין בטירוף. לדוגמא:

• "טוטואי": מדובר בלחם המוכן במחבת (כבר מרזה מאוד..), נהוג להגישו בארוחת הבוקר ויש לו ראיציות של מילוי חלבי או בשרי, מה שיכול להפוך את הלחם בלבד כבר לארוחה שלמה, נהדר.

• "חינקל": הבחור הזה הוא בחור מעניין. בגדול זה מרק עם בצקיות (כי הרי חייב בצק), שבאות בצורת פסטה כזאת. אוכלים אותו עם רוטב עגבניות ומטבל שום, אפשר לשים אותם ישירות במרק או ככה להביא בנשנוש בקטנה עם הבצקיות. נשמע רעיון מגניב לאללה.

• "דולמה": עלי גפן ממולאים – בבשר! כמה נהדר זה נשמע? והטעם אפילו יותר טוב. אזור הקווקז מושפע מאוד מטורקיה, הגובלת בו. מקור השם של המנה הזאת הוא בטורקית, ומשמעותו "ממולא".

המלצה שלי:

כל עדה עם אוכל מגניב כזה חייבת לקבל המון כבוד על השולחן ובלב! אז תנו את הכבוד המגיע, פרגנו באיזה יין טוב ושבו לאכול!

רוצים עוד עדות?

ספיישל עדות – גאורגים

ספיישל עדות – אתיופים

ספיישל עדות – קווקזים