פרשת השבוע כי תבוא פותחת התורה במצוות הביכורים.

מצווה זו הינה, החיוב להביא לבית המקדש מהפירות הראשונים שצמחו בשדה ועושים מזה אירוע מיוחד בשעת ההבאה רוקדים ושמחים, וכשמגיעים לבית המקדש בעל השדה מוקיר טובה לקב"ה ואומר: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' וכו' " ומצווה אותו התורה- "והשתחוית לפני ה' אלוקיך ושמחת בכל הטוב וכו' ".

התורה מצווה אותנו שכדי להוקיר טובה לקב"ה על גידולים אלו שנתן לנו לא מספיק רק להביא מתנת זיכרון מהגידולים, אלא יש חיוב להודות בפינו ולומר לו, "תודה".

לעיתים נתקלים אנו בבני אדם שנראים כיראים ושלמים, אך חסרה בהם מידה בסיסית זו של "הכרת הטוב", חוסר במידה יסודית זו מצביע על השחתה בנפש האדם, ולעיתים אף יכול הוא להפנות עורף ולהתנכר למי שהעניק לו ועשה עבורו כה הרבה.

תופעה זו אינה נדירה עד כדי כך שמקובל לספר בשם ה"חתם סופר" שאמר, כי כשהאדם עושה טובה למישהו ישלח עימו אבן קטנה כדי שכאשר הנהנה ישליך את האבן לפחות תהיה היא קטנה.

מצוות הכרת הטוב הינה אחת
מיסודות היהדות, שעל האדם להכיר טובה לבורא העולם על כל הטוב שגמלו וכן להוקיר טובה לחברו שההנהו, וכמו שאמרו חז"ל "כל הכופר בטובתו של חבירו לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה".

וכך אמר הרב דסלר זצ"ל:
"הכרת הטוב היא תולדת כוח הנתינה, וכפיות טובה היא תולדת כוח הנטילה".

נמצאים אנו בשתי השבתות האחרונות של השנה החולפת, וידוע מה שמובא בספרים הקדושים, מעלתם של שבתות אלו, שבכוחם לתקן את כל מה שאדם פגם בקדושתם של שבתות השנה, או חלילה נכשל באי שמירת שבתות השנה כראוי.

נשנן ונחדיר בתוכינו את מידת הנתינה והכרת הטוב ונזכור תמיד להודות לקב"ה ולחבירנו, נכיר טובה לקב"ה על החיים והבריאות, האושר והשלווה וכל הטוב שזיכה אותנו בשנה האחרונה, נתחזק בשבתות אלו לשמרם כראוי, ויהיה זה כפרה על כל שבתות השנה שלא שמרנו כראוי, ועל ידי שנהיה תמיד מוקירים טובה נזכה להיות בדרך קבע מהנותנים ולא מהמקבלים. ונזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת כתיבה וחתימה טובה. אמן.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 18:38
יציאת השבת: 19:37