בפרשת השבוע אחרי מות- קדושים מצווה התורה ומזהירה אותנו "לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה' ".

ויש להבין מדוע במצווה זו נאמר תוספת זו של "אני ה' "?
מתרץ על כך הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל: לימוד גדול מלמדת אותנו התורה במצווה זו, ואהבת לרעך כמוך זו היא מצוה כל כך גדולה וחשובה, ומובנת לאדם, עד כדי כך שהוא עלול לחשוב שכל המצווה של לאהוב את האחר הרי היא לפי הבנתו, והוא יאהב את כל מי שהוא חושב או רואה לנכון, לכן באה התורה ואומרת "אני ה' ", אהבת האחר הינה רק לפי גדרי ההלכה בלבד, ולא לסטות כי הוא זה מכל הנפסק ב"שולחן ערוך" על מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
ואם מתעקש האדם לדבוק ב"ואהבת לרעך כמוך" בלי השולחן ערוך הרי הוא זנח ושכח את ה"אני ה' ", וזהו ממילא אהבה זרה, לא אהבה שהתורה דורשת מאיתנו.
"האני ה' ", מורה לנו עם מי להתחבר, כדי שיהיה בזה מצוות ואהבת לרעך כמוך, ועם מי אם נתחבר, לא יהיה בזה מצוה.
האדם עלול לחשוב כמה נעלה הוא המצווה "ואהבת לרעך כמוך" אלך ואתחבר לאותו אדם מסכן שאין לו חברים… כולם בדלים ממנו מפני התנהגותו הרעה, מפני דעותיו הפסולות… אך אני אתחבר אליו בשם מצוות 'ואהבת', אומרת לנו התורה "ואהבת לרעך כמוך אני ה' ", אם על פי תורה אסור להתחבר לכזה אדם, פה לא נאמר "ואהבת לרעך כמוך! כאן האהבה אסורה!
וה "אני ה' ", מורה לנו גם באיזה צורה זהו קיום מצווה ובאיזה צורה זה להיפך, פעמים שזו היא מצוה מובחרת ביותר, ופעמים שזה יביא אותו חס ושלום לאבדון, וזה אסור בתכלית האיסור.

כתב ה"אור החיים הק': ודקדק לומר, "עמך", לומר שאין מצוה אלא על אנשים שעושים מעשה עמך, אבל שונאי ה' כגון המומרים והאפיקורסים אסור לאהוב אותם ואדרבה צריך לשנאתם, כאומר "הלא משנאיך ה' אשנא".
שנזכה לקיים כראוי את מצוות השם, וכמאמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה", נשמר בכך על ידי שנזכור "מה ששנוי עליך- לא תעשה לחבריך"!

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 19:03
יציאת השבת: 20:04