בפרשת השבוע נשא מנחה אותנו התורה כיצד היה על אדם שחטא באשמה לנהוג בזמן שבית המקדש היה קיים, ולאחר זאת מצווה התורה כיצד יש לנהוג בתרומת קדשי עם ישראל.
"ואיש את קדשיו לו יהיו, איש אשר יתן לכהן לו יהיה".
החפץ חיים זצ"ל אומר שבפסוק זה רמזה התורה על התנהלותו של האדם בחייו. אדם עובד ועומל קשה אך מכל מפעלותיו לא ישאר בידו מאומה, מלבד דברים של קדושה שעשה, מצוות, מעשים טובים, לימוד תורה ומעשה חסד. "ואיש את קדשיו- לו יהיו" בשביל שאדם ישאר בידו דברים שעשה, "אשר יתן לכהן- לו יהיה", דברים שעשה הוא בשביל הכהן, דהיינו דברים טובים, של קדושה, כגון מצוות ומעשים טובים, "לו יהיה"- זה ישאר שלו לנצח.
האדם רגיל לחשוב, שהכסף והמשפחה הם הכי קרובים אליו, אך בשעת פטירתו אחרי מאה ועשרים, הכסף לא הולך איתו, אין מלווין לו לאדם לא כסף וזהב, הם נשארים בביתו ואינם מלווים לו כלל, כמו שאומר דוד המלך "לא ירד אחריו כבודו", המשפחה גם מלווה אותו רק עד הקבר ועוזבים אותו לבדו, הדבר היחיד שממשיך ללוותו למעלה, אלו תשובה,מצוות ומעשים טובים שעשה בחייו, הם אלו שמלווים אותו ועולים עימו להמליץ עליו טוב בבית דין של מעלה, כמו שכתוב "והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך".
נאסוף כמה שיותר מצוות ומעשים טובים בעולם הזה, בכך נעלה ונתעלה להיות אנשים טובים יותר, לחברה מתוקנת ומושלמת יותר, ובכך נזכה שיתקיימו בנו ברכות הכהנים הכתובות בפרשה, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". אמן.
שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.
כניסת השבת: 19:21
יציאת השבת: 20:25
