בפרשת השבוע ואתחנן מצווה אותנו התורה את אחד הזהירויות המוכרות, "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך האש".

ומובא בפוסקים כי הלימוד מפסוק זה הוא חובת הזהירות בשמירת הגוף, לשמר גופנו כראוי לבל נזיקהו, או נסכנהו חלילה, וכן להיזהר מכל פעולה העלולה להביא לחולי או נזק לגופנו.

החפץ חיים זצ"ל שואל, שאם זה הלימוד שהתורה רצתה ללמדנו, היה לה לכתוב ונשמרתם מאוד 'לגופכם' או 'לעצמכם', ולכאורה לא שייך להזהיר על שמירת הנפש 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' כשהכוונה היא לשמר את הגוף, ומדוע השתמשה התורה בלשון של 'נפשותיכם'?

אלא מבאר החפץ חיים זצ"ל וזה לשונו: "להורות לנו שבעת שעוסק בענינים אלו יתבונן מאוד שלא יקלקל על ידי זה את נפשו כי מצוי בעוונותנו הרבים מצד השמירה גופא מקלקל את נפשו".

שמירת הגוף בהכרח תלויה בשמירה ראויה על הנפש, על אדם להיזהר ולשמר מלקלקל או לפגום בנפשו כי הוא זה, נפש האדם הינו חלק אלוקי ממעל, וככל שאדם שומר את נפשו מפגם וקלקול, מהשחתת הנפש והמידות, מטמטום המח והלב, יכול הוא לשמור את גופו ולשמרו כראוי.

גדול וראוי לימוד זה בימים אלו של נופש, שניתן לנו למנוחת הגוף מהשגרה, ולאגירת כוחות והתרעננות לתקופה חדשה, שיש להיזהר לשמור על הנפש שלא תיפגם, על העינים והגוף לשמור כראוי, ואז מובטח לנו שגם גופנו ישמר בבריאות וינצל מכל חולי ובעיה.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 19:11
יציאת השבת: 20:13